ג'ודו - Shimizu Takaji end Kuroda

http://www.youtube.com/watch?v=aYUNaVaBx80&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=EKwJcPe_URw&feature=related

ראינו כאן שני סרטונים יפים של שימיזו טאקאג'י ( ג'ו ) עם תלמידו קורודה
( קודאצ'י + בוקן ) .
בקאטה הראשונה מתוך ה- Omote מדגימים השניים קאטה מספר 3 הנקראת
היסאגה. קורודה מתקיף עם הקודאצ'י ומולו טאקאג'י עם הג'ו.

בקאטה השניה :  איצ'י - ריי :  טאקאג'י עם הג'ו "מחכה" לקורודה בתנוחה לא
שכיחה במיוחד , ממתין להתקרבותו של הבוקן עד לטווח מסויים בו הוא ( הג'ו )
מחליט לפעול. בתיזמון הנכון הוא יוצא להתקפה , בולם \ עוצר את החרב ( הבוקן )
ומתקיף שוב. שוב באים לידי ביטוי כאן ה מא - איי ( מרחק נכון ) וטיימינג ( תזמון נכון )
בצורה מצוינת.

סרטוני ג'ודו עם מצמורה סנסאי

אלו הם שני סרטונים בביצוע מעולה של מצמורה סנסאי :

http://www.youtube.com/watch?v=Qv8icGROwJE&feature=related


http://www.youtube.com/watch?v=Iboeusba7BE&feature=related

צפיה מהנה.

Chris Buxton Sensei end Jock Hopson Sensei - מבכירי המורים באירופה

אחת החוויות הגדולות ביותר באירועים ביינלאומיים זאת החיכוך היום יומי במהלך האליפויות והסמינרים ב"ענקים".

לא חשובה בדיוק השיטה , לא חשוב הזרם , חשובה העובדה שאתה מעלה "אנטנות" וחיישנים. מטעין את עצמך

בפיסות מידע , מקשיב ולומד , בוחן ומסתכל ומסיק מסקנות לגבי עצמך, ולגבי אומנויות הלחימה שלך.

יצא לי לשוחח מספר פעמים עם כריס בקסטון   - Chris Buxton Sensei   . פעם בארוחת הבוקר ופעם אחרי ארוחת הערב. התרומה אדירה.  מכל שיחה אתה למד משהו  חדש .
כריס בקסטון מחזיק בדרגות :  

6th Dan Renshi Jo-Do      7th Dan Renshi Iai-Do

        
 Jock Hopson Sensei 

                  

                                                                                                                                   

Jock is 7th Dan Kyoshi Kendo, 7th Dan Kyoshi Iai-do and 7th Dan Renshi Jo-do.  His teacher

                                                                                                            .  is Ishido Shisufumi Sensei              

 Ishido Shisufumi Sensei who is 8th Dan Hanshi Iai-do, 8th Dan Kyoshi Jo-do and 7th Dan Kyoshi Kendo. Ishido Sensei also holds Menkyo (Licence of Total Transmission ((learned everything the style can teach)), in Iai-do and Jo-do.

נצפה בקאטות באיאיידו בביצוע אישידו בשנת 2008 :

http://www.youtube.com/watch?v=BUdfsMtpIws&feature=related

ג'ודו - JODO אליפות אירופה לשנת 2009

להלן סרטון נוסף מאליפות אירופה בג'ודו לשנת 2009 .
ראשית נצפה ונאזין לצלילי התופים בטכס הפתיחה המרשים
בעיר מירלו שליד איינדהובן בהולנד.
 http://www.youtube.com/watch?v=2rUniu8dpxs&feature=BFa&list=ULB4eqLEtOivU&index=18

בסרטון השני, נצפה בתחרות קבוצתית בה מופיעה הנבחרת הישראלית
נציגי ההתאדות הישראלית לקנדו ובודו.

http://www.youtube.com/watch?v=xrmSYrt3oso&feature=mfu_in_order&list=UL

תחרות ג'ודו - JODO בקיוטו - יפן

זוהי תחרות בג'ודו בשיטה שינטו ( שינדו )מוסו ריו שנערכה בקיוטו יפן בשנת 2010.
אפשר לשים לב לרמתם הגבוהה של המתחרים.
להלן הסרטון :

http://www.youtube.com/watch?v=BH8q3yivqtA&feature=related

הדגמת ג'ודו באליפות ישראל - 2010

אחד הסרטונים האהובים עלי , בו מוצגת הדגמת קאטות בג'ו בפתיח לאליפות ישראל בשנת 2010 ע"י שני זוגות :
חגי  וויטלי , וענבר ואנוכי.
בג'ודו ( JODO ) חייב להתקיים מעין דיאלוג \ "שיחה" בין החרב (הבוקן) לבין הג'ו ( המקל ).
האחראי למא - אי ( מרחק ) בקאטה הוא הבוקן. הבוקן יכול להתקרב עד הנקודה בה הוא יהיה מספיק
רחוק מהג'ו ( אורכו נטו : 128 ס"מ ), ומספיק קרוב ליריב על מנת לצאת להתקפה אפקטיבית .
התקפת החרב חייבת להיות מהירה , רצופה וחד משמעית.
הג'ו חייב להגיב בזמן המתאים ביותר ( תזמון \ טיימינג נכון ).ברוב המקרים ניתן לראות שהג'ו יוצא \ זז הצידה
ממסלול החיתוך של החרב. הג'ו בולם בהגנה לא את החרב עצמה ( הלהב ) אלא את ידו של יריבו האוחזת בחרב.
אין מפגש ישיר בין להב החרב למקל.

התקפות הג'ו מכוונות ברוב המקרים לראשו \ למפתח הלב של היריב ( נקודות תורפה ).
ישנם מספר תרגילים בהם הג'ו מסיט \ מעיף בהתקפה את החרב הצידה , ומונע מהיריב להגיע אליו עם החרב.
הג'ו חייב לעבוד ברוגע , ללא מאמץ , בלי "הקשחת" הגוף, עם תנועות ארוכות וגדולות, וכל הזמן להסתכל קדימה
ליריב.
אין מצב שבו הג'ו יכול "להרשות" לעצמו להסתכל לצדדים או על עצמו.
השליטה הטכנית שלו חייבת להיות ברמת על . אין לו זמן לחשוב. הוא מבין שחייו בסכנה.
בכלל לא "פשוט" לעמוד מול להב של חרב אמיתית.
ההחלטות של הג'ו גורליות מאד לגביו . מתי בדיוק להגן \לתקוף , באיזה תרגיל להגן ובאיזה לתקוף ?
בהחלט משימה לא פשוטה.
הוא מבין שהוא בנחיתות מול החרב. אסור לו לעשות טעויות שעלולות לעלות לו בחייו.

בסרטון הזה ענבר ואנוכי מדגימים 3 קאטות :   קאסומי , מידרה דומה ו - ראן -אי .

להלן הסרטון מאליפות ישראל בג'ודו לשנת 2010 .
ענבר תוקף בחרב ( בוקן) ואני מולו בג'ו ( מקל ) :

http://www.youtube.com/watch?v=W_UOQe4WVI0&feature=related

סתם "קשר" ( אבל אי אפשר בלעדיו )

לא פעם אני מנסה לזכור ( בגילי המופלג ) איך קושרים את הסגאו לסאיה ב"עיניים עצומות ובמהירות".
כנראה שמה שאנו לא מתרגלים מדי פעם נשכח מהזיכרון.
להלן סרטון קצר המדגים איך לבצע את הקשר .
http://www.youtube.com/watch?v=Q5IB6IspDTs&feature=related

אליפות אירופה באיאיידו - 2009 - סרטונים

בהמשך לרשומה הקודמת שעסקה ברשמים וחוויות מאליפות אירופה באיאיידו וג'ודו אני שמח לשתף אתכם
בסרטונים מהאליפות.
בסרטון הראשון נראה את האווירה ששררה באולם הענק ואת כמות המשתתפים מכל אירופה.
http://www.youtube.com/watch?v=qdAL3Mhy8Z8&feature=related


בסרטון השני נצפה בחצי הגמר מתחרות האיאיידו לקבוצות בין אנגליה ובלגיה. בלגיה ניצחה הפעם.
( שימו לב לדגלים על הקיר הראשי באולם . דגל ישראל -שלישי מימין מופיע גם כן )
http://www.youtube.com/watch?v=KWo7NOSxwIY&feature=related

בסרטון הבא נצפה בגמר בין בלגיה לאיטליה שהסתיים בנצחון האיטלקים.
http://www.youtube.com/watch?v=hxw3Gi3ckDM&feature=related

משמעות ה"שחרור"

אפתח בהצהרת כוונות קטנה. לא התאמנתי בכל אומנויות הלחימה ואף איני מכיר את כולן. ההתיחסות שלי ברשומה זו
מתייחסת אך ורק לאומנויות שבהן עסקתי במהלך חיי.
בקרב רבים מהדוג'ואים הרבים לג'ודו ( JUDO ) , ג'ודו ( JODO ) , קנדו , איאיידו , קיודו , ( ועוד ) נשמעות באופן שכיח למדי הצעקות של הסנסאי : " תשתחרר", תרפה , אתה קשה מדי ..."
למושג הזה :" שחרור" יש שתי משמעויות  עיקריות :

א. הקשר העמוק לפילוסופייה הנמצאת במושג : "זן". אומנויות לחימה אלו ( שהזכרתי לעיל ) פנו ל"זן" - לצורך האימון הנפשי של העוסקים בהן. במשפט אחד אומר כך : אחד הרעיונות המרכזיים ב"זן" הוא שקיומו של "האני" שאנו מאמינים שנמצא בנו בחיי היום יום הוא אשליה. לפיכך - כל הכמיהות, הרצונות הקשורים באותו "אני מדומה" גם הן אשליה.
ה"אני " האמיתי שלנו מתגלה כאשר מיטשטש ה"אני" המפותח פחות. ובשפת היום יום ההסבר הוא די פשוט :
ה"אני" האמיתי שלך צריך להיות מנותק מה"אני המזויף" שכולל תכונות כמו : גאווה, שחצנות, חמדנות , תאווה , תהילה
והרשימה עוד ארוכה. כל אלו הן מכשול אמיתי בדרך להשגת המטרה \ הנצחון בקרב. ה"אני המזויף" מכיל את אותן
תכונות שהזכרתי כאן והוא גורם לך להתרכז בטפל ולא בעיקר.

באיאיידו - אתה , החרב והמטרה( היריב ) - אחד הם.   בקיודו : אתה ,הקשת והמטרה - אחד הם.
כאן נכנס גם לתמונה המושג : MUGA   MUSHIN - לפעול ללא מחשבה.
אתה חייב להתנתק בראש מכל מחשבה ולהתרכז רק ביריב . אל תחשוב אפילו מאין הוא יתקוף ? מה יקרה אם הוא יתקוף
מכאן \ משם ? האם להגיב כך \ אחרת ?  אתה צריך לפעול ספונטנית ( אינסטיקטיבית ) ולהגיב במיומנות הטכנית
המכסימאלית שתרגלת כל השנים.

ב. השחרור הפיסי - כבר ציינתי באחת הרשימות הקודמות , שבאיאיידו ובג'ודו ( לדוגמא ) יש לעבוד ללא כוח.
צריך לעבוד משוחרר פיסית . ברגע שעובדים עם כוח אנו מקובעים ו"קשים". התגובה שלנו איטית יותר ולעיתים
יקח זמן רב יותר לתקוף שוב. יריב טוב ינצל זאת ונפסיד בקרב. ברגע שאני משוחרר שניה אחרי ההטלה בג'ודו, או
ההתקפה בחיתוך עם החרב, קל יהיה לי מאותו מצב משוחרר לעבור במהירות שיא למצב אחר.
ברגע שהגעת לרמה הגבוהה ביותר בלימוד אומנות הלחימה שלך, והוסרו כל ה"חסמים" שהזכרתי לעיל, תתבצע ההטלה
המושלמת בג'ודו ( JUDO ) , היריה המושלמת בקשת (  " זה " - ירה  - ראה אויגן הריגל ) והחיתוך בחרב נחתך בצורה
מושלמת ומרהיבה .

קנדו בבה"ד 8 - האומנם ?

כן זה קרה. חודש דצמבר 2009 ולהלן הכתבה :

קציני האימון הגופני של יחידות מובחרות רבות קיימו אימון לא שגרתי בבית–הספר לכושר קרבי. אמנות הלחימה היפנית "קנדו", שדורשת מיומנות בתפעול מקל במבוק, היא הנשק החדש של צה"ל

הנשק החדש של היחידות המיוחדות בצה"ל: סמוראים. הצבא היפני ומשטרת יפן כבר אימצו מזמן את ה"קנדו", אמנות לחימה מסורתית במקלות דמויי חרבות, שרשמה הצלחה בקרב מיליונים ברחבי העולם.

כעת, לפחות בפעם הראשונה, הגיעו גם לשורות צה"ל ה"שינאי", מקל הבמבוק דמוי חרב, וה"בוגו", מגן הגוף והראש המסורתי, והצליחו לעורר התלהבות לא קטנה.

לפני כשבועיים ארגן בית–הספר לכושר קרבי (בה"ד 8) אימון העשרה לקציני האימון הגופני של מספר יחידות מובחרות.

את השליטה באקדח תשעה מילימטר החליפו הקצינים ב"שינאי" ויצאו לדו–קרב בסגנון יפני. "הם היו מאוד אגרסיביים ותוקפניים", ציין מפקד המרכז לאימוני מפקדות חטיבתיות (מאמ"ח), אל"ם דודי קמחי, מתאמן ותיק בשיטה, שהיה שותף לאימון המיוחד. "אמרו לנו שהשתמשנו ב'שינאי' יותר כאלת בייסבול, במקום כמו חרב. וזה די קשה", הוסיף רמ"ד קרב מגע בבה"ד 8, סגן דותן דוד.

אז מה הקשר בין אמנות הלחימה של ארץ השמש העולה למציאות הצבאית הישראלית? "יציאה ממצב אפס לשיא מוכנות לקראת תקיפה זה מצב שדומה מאוד למה שקורה בלחימה, בחטיבות החי"ר וביחידות המיוחדות", משיב מפקד בה"ד 8, סא"ל יריב ניב.

תורת "ה'קנדו' מלמדת איפוק ושליטה, כשלתוקף יש יכולת לפצח, בצורה תאורטית כמובן, אפילו את הגולגולת של היריב. רציתי שהקצינים ייקחו מה'קנדו' את המעבר בין המצבים, בין האיפוק הנדרש לאגרסיביות מתפרצת".

"כל צעיר יפני חייב ללמוד את האמנות ולהיות סמוראי", סיכם אל"ם קמחי. "'קנדו' נועד בעיקר לפתח חוסן מנטלי. זה ספורט ללא גיל שדורש כושר גופני גבוה וחוסן. ה'קנדו' מתאים לצה"ל כמו שהוא מתאים לצבא ביפן. האימון לדוגמה היה מוצלח, ואני מקווה שיהיה לו גם המשך".

רשמים מאליפות אירופה

 

כפי שציינתי באחת הרשומות הקודמות יצא לי (לשמחתי הרבה) ליטול חלק באליפות אירופה באיאיידו וג'ודו.
בזמנו פרסמתי רשמים וחוויות מהנסיעות הללו  שתרמו לי המון.
היום אני בטוח שכל אדם המתעסק באומנות לחימה כלשהי, ומתקדם לרמה גבוהה, חייב לנסוע להשתלמויות וסמינרים
בחו"ל. בארצנו הקטנטונת  יש אומנם לא מעט מורים לאומנויות לחימה משכמם ומעלה, אך למרות זאת -
לנסיעה כזו יש ערך מוסף אדיר. החוויות נשארות איתך לכל החיים.
וכאן זה המקום לשתף אתכם ברשומה שלי מאז :

רשמים וחוויות מאליפות אירופה

במועדים 16 עד 21 בנובמבר 09 , התקיימה אליפות אירופה באיאיידו

( IAIDO   )  וג'ודו ( JODO  ) לשנת 2009 .

זו הפעם ה – 16 בה נערכת אליפות אירופה באיאיידו , והפעם השמינית בג'ודו .

את האליפות אירחה השנה  בצורה מבריקה ההתאחדות ההולנדית לקנדו ( NKR )

בתמיכת ההתאחדות האירופאית  לקנדו ( EKF ) .

האירוע התקיים בעיר מירלו ( מזרחית לאיינדהובן ) שבהולנד .

לאירוע הוזמנה משלחת מורים לאיאיידו וג'ודו ( בדאן – 8 ) מיפן .

כמו כן , הוזמנו מורים רבים מאירופה לשמש כשופטים בתחרויות  השונות .

את העמותה הישראלית לקנדו ובודו ייצגנו ארבעה חברים , באיאיידו ובג'ודו .

עבור שלושה מאיתנו זו היתה הפעם הראשונה בה השתתפנו בתחרות 

חיצונית ועוד באליפות אירופה .   

האירוע כלל שלושה ימים שהוקצו לכל ענף בנפרד .

היום הראשון נפתח בסמינר ג'ודו בניצוח צוות המורים היפני בראשותו של

NAMITOME   SHIGENORI HANSHI 8 - DAN 

טכס הפתיחה היה מרשים ביותר . את הקיר הראשי באולם הענק עיטרו 

דגלי המדינות השונות שנטלו חלק באליפות . המשלחות הסתדרו בטורים מאחורי 

שלטים עם דגל של כל מדינה ומדינה .

אחרי מספר נאומים קצרים , היו קטעי תיפוף מדהימים  שאולים  ממוסיקה יפנית 

שליוו את השבוע כולו . צוות המתופפים כלל עד ארבעה אנשים לבושים בלבוש 

מסורתי  ( האקמה וגי ) ומספר תופי ענק בקצה האולם שהכניסו את המשתתפים 

לאווירה .  המוסיקה הסתיימה והסמינר התחיל . 

NAMITOME סנסאי הסביר ביפנית , ואחד המורים האירופאים תרגם לאנגלית .

בהתחלה תרגלנו קיהון ( תרגילי הבסיס ) ולאחר מכן התחלנו לבצע קאטות .

שני המורים היפנים האחרים הדגימו עבורנו את הקאטות .

אנו התחלנו לתרגל בזוגות והמורים האירופאים עברו בנינו והעירו הערות .

הדרישות היו  מאד גבוהות . התנועות היו חייבות להיות מושלמות . יש חשיבות

עליונה לכל עמידה , לכל תנועה , למבט , למרחק , לתזמון , ל " קי " .

NAMITOME סנסאי לא וויתר . אפילו לא למורים היפנים שהדגימו 

עבורנו את הקאטות . הם באותה דרגה ( דאן - 8 ) כמוהו , אבל הוא 

הבכיר והמבוגר . הוא עצר אותם  מספר פעמים , תיקן והעיר ( ברוח טובה )

עד שהכל נהיה לשביעות רצונו .   לא פעם עמדנו שם באולם הענק ( כמעט

מאתיים ספורטאים ) וחיכינו לסיום ה"וויכוח"  ( ביפנית ) בין המורים האורחים

על עמידה כזו או אחרת , או על זווית מסוימת בה צריכה הרגל להיות  מונחת .

זה מראה עד כמה ה שלמות - מורכבת מאוסף אדיר של פרטים קטנים .

בעצם , זה מה שאיפיין בין השאר , בראש ובראשונה , את אותה חבורה 

גדולה של אנשים בגילאים שונים , מרקעים ומתרבויות שונים לחלוטין -

השאיפה לשלמות בכל תנועה , בכל קאטה . 

זה מה שכולם מחפשים , ועל זה  גם נבחנים ומתחרים .

את האימונים סיימנו בשעות הערב , וחיכינו ליום המחרת .

האולם נשאר  מואר ופתוח לחברה שרצו להמשיך ולתרגל גם בשעות הלילה

המאוחרות . היו כאלו שעשו זאת . 

למחרת נפתחו יומיים של תחרויות אישיות וקבוצתיות , ובסופן בחינות אישיות .

המתחרים חולקו לבתים בהתאם לרמתם ( בדירוג ממודאן ועד דאן – 6 )

בתחרויות הקבוצתיות חולקו הנבחרות לבתים ללא הגבלת דרגות ( דאנים )

קבוצה ממדינה מסויימת יכלה לכלול שלושה אנשים בדרגות גבוהות שיתחרו

מול נבחרת ממדינה אחרת , שחבריה בדרגות נמוכות יותר .

בתחרויות הג'ודו האישיות זכה המתחרה מפולין . בקבוצתיות זכתה הנבחרת הגרמנית    

בסיום כל יום תחרות נערך טכס קצר , חולקו מדליות לזוכים והושמעו המנונים .

ביום הרביעי של האליפות התקיים סמינר האיאיידו .

את האיאיידו ריכזו השנה שלושה מורים יפניים חשובים :

KISHIMOTO סנסאי   ,   YAMAZAKI   סנסאי , ו - AOKI  סנסאי .

כולם בדרגת   :    HANSHI - 8 DAN .

בסמינר האיאיידו נכחו מעל מאתיים איש . נאלצנו לפצל את המשתתפים לפי רמתם

כל מורה יפני " קיבל " על עצמו להעביר שעור והדגמות לעשרות אנשים ( בסבבים )

המורים היפנים והארופאים עברו בין המשתתפים   , תיקנו והעירו הערות .

למחרת נפתחו התחרויות , וכמו בג'ודו - גם כאן החלו תחרויות אישיות , ביום האחרון -

תחרויות קבוצתיות ולאחריהן בחינות לדרגה .

בתחרות האישית זכה משתתף מצרפת ובתחרות הקבוצתית זכתה נבחרת איטליה .

זכיתי להשתתף באירוע מדהים מכל הבחינות .

היה זה שבוע בו זכינו לראות איך  ערכי הבודו מתגשמים הלכה למעשה .

נבחרות מתחרות אחת בשנייה הפגינו זו לזו  כבוד , אמפטיה  והערכה  הדדית ,  

אכפתיות ורצון לעזור , ומעל לכל חברות אמיתית .

ביום - התחרו ו "נלחמו בשיניים " זו בזו . בלילה - ישבו בבר על כוסות בירה או 

לחילופין רקדו ביחד שעות ( בדיסקו  ) במלון  .

הרשים אותי מאד לראות  גם  את ההתייחסות והמסירות ללא גבול מצד המורים 

לתלמידים   מכל המדינות .

נסעתי לאליפות ביחד עם שלושה חברים מהעמותה וחזרתי עם 206 חברים נוספים 

- שותפים לאותה דרך חיים בדיוק .

כשאני חושב על : עלי מטורקיה , אחמד מירדן , יוקי מבלגיה , הלנה מרוסיה ,

ואנדי ווטסון מאנגליה - מתאמנים כל יום , כל שבוע , במהלך השנה - כדי להשתתף 

באליפות הבאה אני יודע שאני לא לבד . בדרך שבחרתי הולכים איתי   רבים וטובים   

( שותפים לדרך ) . תקוותי שבעוד שנה אפגוש בהם שוב .

עקרונות הבודו מאת זאב ארליך

את הרשומה הזו כתב ופרסם בזמנו ידידי זאב ארליך מורה לאייקידו ברחובות ואני סבור שיש לה מקום של כבוד
בבלוג הזה. תודה לך זאב.

עקרונות  הבודו  ( ערכי אומנות הלחימה )
בּוּדוֹ  -  武道

מה זה בּוּדוֹ?
פירוש המושג בודו הוא "דרכי הלוחם". בודו הוא שם כולל לאמנויות לחימה יפניות, אך הוא מהווה את גם מכלול האמנויות והמיומנויות אשר היה על לוחם היפני ללמוד בכדי להפוך לאדם נאור בעל יכולות לחימה. הסמוראי היה אמור להיות בעל יכולת באמנויות שונות וידע נרחב בתחומים שונים. העיסוק בתחומיו השונים של הבודו, היה אמור לאפשר ללוחם להתפתח לאדם מלומד המייצג בכבוד את מעמד הסמוראים.

משמעות המושג בּוּדוֹ:
בכדי להבין את המושג בודו, אנו ראשית צריכים להבין את שני חלקיו של המושג. החלק הראשון הוא בּוּ והשני הוא דוֹ.

בּוּ נכתב ביפנית:    ומשמעותו היא לחימה; לוחם; צבא.

דוֹ נכתב ביפנית:    ומשמעותו היא דרך; מסלול.
 
שילוב שניהם יוצר את המושג בּוּדוֹ: 


פירוש המושג "דוֹ":
בכדי להבין את משמעות המושג בודו, ברצוני להתחיל דווקא מחציו השני - דוֹ. אמנויות יפניות רבות מסתיימות ב"דו" והנה מספר דוגמאות:

שוֹדוֹ - קליגרפיה יפנית - אמנות הכתיבה התמה במכחול.
צַ`אדוֹ - טכס התה - אמנות הכנת התה והגשתו.
ג`וּדוֹ - ההיאבקות / הספורט היפני המוכר לכל.
קֶנדוֹ - אמנות הלחימה בחרב היפנית.
אִיאָיידוֹ - אמנות שליפת החרב היפנית.
אַייקִידוֹ - אמנות הלחימה שהמציא ביפן מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה אוֹ-סֶנסֶאי.

מקור המושג דוֹ:המילה "דו" היא יפנית אך מקורה הוא בבודהיזם של הודו העתיקה, שם בסנסקריט היא נקראת מָארגָה - דרך להארה רוחנית. אם כן, כל האמנויות המוזכרות מעל הן כלי המשמש את המתאמנים בו להתפתח במיומנות הנלמדת, אך גם לחולל אצל המתאמן תהליך של התפתחות גוף ונפש. המושג "דו" הגיע ליפן מסין, שם הוא נקרא "דַאוֹ". בסין העתיקה, הבודהיזם ההודי הושפע על ידי הדאואיזם הסיני והדרך להארה קיבלה שם ממד חדש.

הארה רוחנית?
המושג "הארה רוחנית" עשוי להיות מרתיע וקשה להבנה, אך הוא מוסבר בפשטות ובבהירות על ידי הפרופסור הישראלי יואל הופמן. פרופ` הופמן הנפלא, מתאר את ההארה הרוחנית כראיית עולם על כל התופעות שבו בפשטות הטבעית שלהן וללא השפעה של עולם המושגים על התודעה שלנו.

הבנה אינטואיטיבית שכזו, מאפשרת לנו לראות את הנעשה סביבנו כמות שהוא מבלי שנאפשר למוח הקודח שלנו לקטלג ולפרש. כמובן שזהו אידיאל אשר השגתו נחשבת בעיני סקפטיים רבים לבלתי ניתן להשגה, אך לגבי דבר אחד אין ספק: מסלול הלימודים שלנו (הדרך) מוביל אותנו אט אט להתפתחות ולהתקדמות, ולראיית העולם מנקודת מבט שונה מזו שהיתה לנו בתחילת תהליך הלמידה. במסגרת תהליך זה, גם אם לא נגיע אל האידיאל הרוחני, הוא יהיה מסע מעשיר, משמעותי, מהנה ומרתק אשר מחולל התפחתות ושינויים. האמנות בה אנו עוסקים - הדרך הזו אשר בה אנו מתקדמים, נקראת דוֹ.

כיצד לחימה יכולה להביא להתפתחות?ברוב אמנויות הלחימה, המתבונן מהצד סבור שאנו נלחמים נגד יריב חיצוני, אך לפי האידיאל היפני והסיני, האימון מיועד למעשה לגבור על האויבים שנמצאים בנפש שלנו. מייסד האייקידו חזר ואמר זאת בצורה יפהפייה - "הנצחון האמיתי הוא הנצחון על עצמך". קנאה וגאוותנות, שנאה וחמדנות, זלזול ועוד...

האייקידו מיועד כמובן לרכישת יכולת לחימה ותנועה, אך העיסוק הגופני באמנות זו הוא למעשה אך ורק כלי. מורים רבים מתארים את האמנות שלנו כ - vehicle - ככלי רכב המשמש אותנו להתקדם ולהתפתח ולטפח גוף ונפש. במקרה של האייקידו, המייסד ציין במפורש שהמטרה הגבוהה של האייקידו היא יצירת חברה טובה יותר בזכות אימון גוף ונפש.

האם ניתן לחסל תכונות רעות?
נמלה קטנה בבית היא יצור חסר ישע ולא מפחיד, אך אם היא תגדל לממדים מפלצתיים ותהיה יותר גדולה מאיתנו, הרי שנתמלא אימה ונימלט כל עוד נפשנו בנו. כך גם אותם אויבים פנימיים, התירגול שלנו איננו מבטל אותם, אלא מקטין אותם עד כדי כך שהם מגיעים למידה הנכונה בה אין להם עוד השפעה ממשית על המעשים ועל המחשבות שלנו. על פי הבודהיזם, קיימים מאה ושמונה אוייבים פנימיים שכאלו. בהצלחה.
 

מה זה בּוּ?כאמור, המושג בודו מורכב משני חלקים. את "דוֹ" אני מקווה שפחות או יותר הבנו. כעת ננסה להסביר את "בּוּ". הקנג`י "בּוּ" נראה כך:

בּוּ מורכב משני חלקים:
הוֹקוֹ (חנית):

וטוֹמֶה (לעצור).

קיימות שתי פרשנויות פילוסופיות של הצירוף של חנית ועצירה וקיים גם הסבר פשוט ומהותי. ראשית נראה כיצד התפתח הקנג`י של בּוּ מראשית הכתב הסיני הקדום אשר ברובו היה ציורים פשוטים. הנה שני חלקיו של הקנג`י בּוּ כפי שהתפתחו עד לצורתם המודרנית:




והנה הקנג`י בּוּ כפי שהתפתח עד כה: 

חוקרים מודרנים מנתחים כיום את הקנג`י של בּוּ בצורה פשוטה: אדם העומד ובידו חנית. או במילה אחת - לוחם. בנוסף לפירוש זה, קיימות שתי דעות נפוצות למדי לגבי "בּוּ". האחת טוענת שהצירוף של חנית ושל עצירה מסמל את היכולת לעצור התקפת חנית - מיומנות בלחימה. פירוש נוסף טוען שהרעיון הוא למנוע את התקפת החנית ובכך למעשה למנוע מלחמה או סכסוך. לפי דעתי, הדעות הללו מתארות בצורה פשוטה את המהות של אמנויות לחימה מסויימות או פילוסופיה מסויימת, אך אני סבור שהקנג`י "בּוּ" פשוט מסמל לוחם, צבא או לחימה - אדם עומד ובידו כלי נשק.
 
ההיסטוריה של המושג בודו:
מבחינה היסטורית, הבודו נחלק לשני תחומים:
גֶנדָאִי בּוּדוֹ (בודו מודרני) אמנויות לחימה יפניות שפותחו לאחר 1866(תחילת המודרניזציה ביפן הקרויה גם רסטורציית מֶייגִ`י ביפן)
קוֹבּוּדוֹ (בודו עתיק) אמנויות לחימה עתיקות אשר פותחו עד שנת 1885 ומתיחסות בעיקר לאמנויות הלחימה של בני מעמד הסמוראי לדוגמא סגנונות הקֶנג`וּצוּ (לחימה בחרב), קיוּג`וּצוּ (לחימה בקשת), סוֹג`וּצוּ (לחימה בחנית), ועוד מיומנויות לחימה רבות אשר נקראו בכינוי הכללי ג`וּג`וּצוּ והתאפיינו בלחימה בידיים ריקות ובכלי נשק. שם כולל נוסף לאמנויות הלחימה של יפן הפיאודלית הוא בּוּג`וּצוּ (מיומנויות הלוחם).

להיות בּוּדוֹקָא:אדם העוסק ומתעמק בבּוּדוֹ נקרא בּוּדוֹקָא. הבודוקא מחוייב לכללי התנהגות ולערכים המאפיינים את הבודו. כללי האטיקט - נימוס, כבוד, נקיון ואדיבות הם בעלי החשיבות הרבה ביותר. שני בסדר העדיפויות הוא התירגול הפיזי והרוחני תוך הקפדה מחמירה על כללי בטיחות ועל מניעת פגיעה מסוכנת. בודוקא נדרש גם ללמוד את הצדדים התיאורטיים ואת הרקע התרבותי וההיסטורי של אמנויותיו. ערך חשוב נוסף בבודו הוא התרומה החיובית של האימון שלנו לשיפור חברתי. 

יש לציין שאת הערכים של הבודו ניתן למצוא גם באמנויות אחרות בדיוק כפי שלעיתים לצערי ישנם מורים רבים המלמדים אמנויות אשר נחשבות לבודו בעוד שהם אינם מיחסים שום חשיבות לערכי הבודו.

ביפן, הגוף המכובד ביותר בתחום הבודו נקרא "התאחדות הבודו היפנית" - נִיפּוֹן בּוּדוֹ קיוֹגִיקָאי. אירגון זה, פירסם בשנת 1987 מסמך הנקרא "צ`ארטר הבודו" או ביפנית - "בּוּדוֹ קֶנשוֹ". מסמך זה מתאר הייטב את רוח הבודו:
בּוּדוֹ קֶנשוֹ - אמנת הבודו
שורשי הבודו - אמנויות הלחימה היפניות מקורם ברוח הלחימה היפנית העתיקה. במשך דורות של שינויים היסטוריים וחברתיים השתנו המסורות התרבותיות הללו מטכניקות קרביות (ג`וטסו) לדרכים של התפתחות-עצמית (דו).
כשהוא שואף לאיחוד המושלם של רוח וטכניקה, עודן וטופח הבודו לדרך של אימון פיזי והתפתחות רוחנית.
העיסוק בבודו מעודד התנהגות אדיבה, יכולות טכניות גבוהות, מחזק את הגוף ומשפר את הרוח. היפנים המודרנים ירשו דרך הבודו ערכים מסורתיים שממשיכים למלא תפקיד חשוב באופי היפני ומשמש כמקור  רענן של אנרגייה ללא גבולות. לפיכך מושך הבודו עניין בין-לאומי והוא נלמד בכל העולם.
למרות זאת, הנטייה האחרונה לעיסוק מופרז ביכולות טכניות בלבד יחד עם עניין מוגזם בניצחון היא איום חמור למהות האמיתית של הבודו. בכדי להמנע מכל פרשנות מוטעית, חייבים העוסקים בבודו בבדיקה עצמית בלתי פוסקת ובמאמץ לשמר ולשפר את המסורות התרבותיות העתיקות.
כשאנו נושאים תקווה זו, אנחנו, חברי הארגונים המרכיבים את התאחדות הבודו היפני יצרנו את אמנת הבודו במטרה לקיים ולשמר את העקרונות הפונדאמנטליים של הבודו.
1) מטרות הבודו
דרך אימון פיזי ומנטלי באמנויות לחימה יפניות, על העוסקים בבודו לבנות את אופיים, לשפר את יכולות השיפוט שלהם ולהעשות אינדיוידואליים מחונכים המסוגלים לתרומה משמעותית לחברה כולה.
2) קֶייקוֹ  (אימון) 
במהלך האימון בבודו, על המתאמנים לנהוג תמיד בכבוד ובנימוס ולדבוק בעקרונות המתועדים של האמנות. עליהם להמנע מהפיתוי לרדוף אחר מיומנות טכנית בלבד ולחתור לאיחוד המושלם של רוח, גוף וטכניקה.
(הערת המתרגם: פירוש המושג  קֶייקוֹ  הוא אימון. היפנים נמנעים בדרך כלל מלהשמש במילה Training כשמדובר באימון בודו, ומעדיפים את המילה קייקו, אך זה נושא לדיון בפני עצמו)
3) שִיאָיי (תחרות)
בזמן קרב או ביצוע תבניות תנועה מוגדרות מראש (קַאטָה) על המשתתפים להחצין את  הרוח המונחת ביסודות הבודו. עליהם לשאוף להיות בשיאם בכל רגע נתון, לנצח בצניעות, להפסיד בכבוד ולהוכיח שליטה עצמית לכל אורך התחרות.
4) דוֹג`וֹ (אולם האימון)
הדוג`ו הוא מקום מיוחד לאימון הרוח והגוף. בתוך הדוג`ו, על העוסקים בבודו לשמור על משמעת ולהפגין נימוס וכבוד ראויים. על הדוג`ו להיות סביבה שקטה, נקייה, בטוחה ורצינית.
5) הוראה
על המלמדים בודו תמיד לעודד אחרים לשאוף לשיפור עצמי ולאמן בחריצות את נפשם וגופם בעוד הם ממשיכים להעמיק את הבנתם בעקרונות הטכניים של בודו. אין על המורים לאפשר התמקדות בניצחון או הפסד בתחרות או ביכולת טכנית בלבד. מעל לכל, על המורים מוטלת האחריות להוות דוגמא ומודל לחיקוי.
6) קידום הבודו
על העוסקים בקידום הבודו לשמור על ראש פתוח ופרספקטיבה בין-לאומית תוך כדי שמירה על ערכים מסורתיים. עליהם להתאמץ לתרום למחקר ולימוד בודו ולעשות כמיטב יכולתם לקידום הבודו מדי יום ביומו.

מאת זאב ארליך © 2007
פורסם במקור ביומן האייקידו http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1120659    

הדגמות בתחרות בקיוטו - יפן

יופי של הדגמות קאטות בקוריו . בין השאר ניתן לצפות באישה ( במרכז )העובדת עם ה - Kusarigama
זה בוודאי לא דומה לקאטות שאנו רגילים לראות בסאטיי- גאטה.
שימו לב לטווחים , לתזמון , להתקפות הקצרות והמהירות.

http://www.youtube.com/watch?v=57qVzuRmTDo&feature=related

ארבעים ושבע הרונין - סיפור מופלא

ארבעים ושבעה הרונין

 

קטורת בוערת באתר קבורתם של 47 הרונין בסנג'קו-ג'י

סיפורם של 47 הרונין, מוכר גם בשמות 47 הסמוראים, נקמת הדם באקו, הסמוראים הנודדים מאקו (赤穂浪士 Akō rōshi) ותקרית גנרוקו אקו (元禄赤穂 事件 Genroku akō jiken) הינו אב טיפוס לסיפור יפני. הסיפור תואר על ידי מלומד יפני כ"אגדה לאומית",המתארת את המקרה המפורסם ביותר הכרוך בקוד הכבוד של הסמוראי, בושידו.

הסיפור מתאר קבוצת סמוראים שנהיו לרונין, לאחר שהדאמיו שלהם אולץ לבצע התאבדות טכסית עקב התקפה שערך נגד הקוֹ‏זוּ‏קֵה-נוֹ‏-סוּ‏קה (בעל תפקיד בחצר השלטון) בשם קִירָ‏ה יוֹ‏שִינָ‏אקָ‏ה. לאחר המתנה סבלנית של שנה ותכנון ממושך, נקמו הרונין בקירה בשם כבודו של הדאימיו. בהתאם לחוקים שהיו ידועים לרונין מבעוד מועד, אולצו אף הם לבצע ספוקו עקב הרצח שביצעו. הסיפור זכה לפופולריות בתרבות היפנית כסמל לנאמנות, הקרבה, התמדה וכבוד שעל אנשים הגונים לשמר ולקיים בחיי היום יום. בתקופת המודרניזציה המהירה של תקופת מייג'י, שיוועו בני יפן לשורשים תרבותיים והפופולריות של הסיפור הכמעט מיתולוגי התעצמה.

ולפרטי הסיפור עצמו :

ב־1701נערכה באדו (טוקיו של אותם ימים) קבלת פנים לנציגו הבכיר של הקיסר הִיגַ‏שִיָ‏אמַ‏ה. שני דאימיו בשם קָ‏אמֵיי סָ‏מָ‏ה ואָ‏סָ‏אנוֹ‏ טָ‏אקוּ‏מִי-נוֹ‏-קָ‏אמִי נָ‏אגַ‏נוֹ‏רִי (הדאימיו של הפיף אָ‏קוֹ‏ שבהונשו) קיבלו את פניו במסגרת שהותם שם שנבעה מחובת הסנקין קוטאי.
היה זה היום הארבע עשרה של החודש השלישי לשנה הארבע עשרה לגנרוקו, כאשר קִירָ‏ה קוֹ‏זוּ‏קֵה-נוֹ‏-סוּ‏קה יוֹ‏שִינָ‏אקָ‏ה, פקיד רב עוצמה בהיררכיה של השוגונות, הינחה את שני הדאימיו לגבי הכללים הנהוגים בחצר. קירה לא שבע רצון מהדאימיו, בשל המתנות הקטנות שהוצעו לו או בשל השוחד שלא הוצע לו. על פי חלק מהמקורות קירה היה גס ויהיר מטבעו או מושחת ולכן פגע באָ‏סָ‏נוֹ‏, קונפוציאני נוקשה. בכל מקרה, בין אם קירה התנהג שלא כשורה, בין אם פגע בהם ובין אם לא הכין אותם כראוי למילוי חובות מסוימות הקשורות לשוגונות, חולקו שם עלבונות.

Matsu no Ōrōka שדרת האורנים במצודת אדו, שם אסנו תקף את קירה.

אסאנו נשא בשלווה את העלבונות, אך רוגזו של קאמיי גבר עליו והוא ביקש להרוג את קירה. יועצו של קמאיי מיהר להציע לקירה שוחד גדול ומנע את החורבן שהיה נופל על קמאיי וביתו, במידה וקירה היה נפגע. לאחר קבלת השוחד, שינה קירה את יחסו לקמאיי והחל נוהג בו כראוי, כך שזעמו של האחרון שכך.
אלא שעתה הופנה יחסו הנוקשה של קירה לאסאנו ביתר שאת, שכן קירה ציפה לקבל שוחד דומה גם ממנו. קירה לגלג על אסאנו והשפיל אותו וכאשר כינה אותו ברברי־כפרי־חסר־כל־נימוס לא עמד עוד לאסאנו איפוקו והוא תקף את קירה עם פגיון. המהלומה הראשונה רק פצעה את פניו של קירה והשנייה נבלמה על עמוד. לפני שאסאנו יכל להמשיך, הפרידו שומרים בינו לבין קירה.
קירה לא נפצע אנושות אך עצם ההתקפה על פקיד בכיר במתחם השוגון נחשבה לעבירה חמורה. במצודת אדו אסורה הייתה כל אלימות, אפילו שליפת חרב נחשבה לעבירה. על פי חלק מהמקורות, פשעו של אסאנו היה השלכת ואקיזאשי על קירה שפגעה בדלת הזזה מוזהבת מפורסמת. בכל מקרה, עקב מעשיו, הצטווה אסאנו לבצע ספוקו. לאחר מותו יוחרמו כל נכסיו ואדמותיו, משפחתו תיהרס ופקודיו יהפכו לרונין.

החדשות על מאורעות אסאנו הגיעו לאוזניו של אוֹ‏יִשִי קוּ‏רָ‏ה-נוֹ‏-סוּ‏קֵה יוֹ‏שִיוֹ‏, יועצו הבכיר של אסאנו. אוישי הסגיר את מצודת אדונו לסוכני השלטון כפי שהורו לו הוראות בקופו, אך מבעוד מועד הוא פינה את בני משפחתו של אסאנו מביתם.

 ההכנות להתקפה

הוריב יאהי ובנו המאומץ הוריב יאסובי, שניים מהנועזים ביותר מארבעים ושבעה הרונין. יאסובי אוחז בפטיש להבקעת ביצורים.

מתוך 300 אנשיו של אסאנו, ארבעים ושבעה (מעל לחמישים לפי מקורות מסוימים) ואוישי בראשם חברו לנקום את מות אדונם. הידיעה שבמקרה זה אסורה נקמה בקירה לא הסיטה אותם מהחלטתם. הם נשבעו בסוד להרוג את קירה למרות העונש החמור שללא ספק יוטל עליהם.
קירה, שנשמר מאפשרות כזו, הקיף עצמו בשומרים וביצר את ביתו. לכן תכננו הרונין להרדים את קירה על משמרתו לפני הוצאת תכנונם לפועל. כדי להפיג חשדות אפשריים מצידם של קירה ושל השלטונות, התפזרו הרונין והפכו לסוחרים ולנזירים.
אוישי עבר לקיוטו והחל פוקד בתכיפות בתי בושת ומסבאות כאילו אין לו דבר עם נקמה. קירה שחשש מתחבולה שלח שירגלו אחרי פקודיו לשעבר של אסנו.
באחד הימים, בדרכו של אוישי לביתו והוא שיכור, נפל זה ברחוב ונרדם. עוברי אורח לעגו לשיכור הישן ואחד מהם, איש סצומה שחלף במקום ושהכיר את קורותיהם של אסאנו ואוישי, זעם על התנהגותו של הסמוראי: על פחדנותו של אוישי שלא נקם את מות אדונו ומהתהוללויותיו. האיש גידף והעליב את אוישי ואף בעט בפניו (כל מגע בפני סמוראי נחשב לעלבון ועל אחת כמה וכמה הכאת הפנים) וירק עליו.
זמן קצר לאחר מכן, אשתו הנאמנה של אוישי מזה עשרים שנה, התלוננה בפניו על פעולותיו הנראות מוגזמות למרות מטרתן. בו במקום גירש אותה אוישי ושלח אותה מעל פניו עם שני ילדיו הצעירים. בנו בכורו, צִ'יקָ‏רָ‏ה, נשאר עם אביו. במקום אשתו, לקח לעצמו אוישי פילגש צעירה ויפה.
כל האירועים הללו דווחו לקירה על ידי מרגליו. זה הגיע למסקנה כי לא נשקפת לו כל סכנה מסמוראים שמידותיהם כה פחותות ושחסרים הם כל אומץ. דריכותו ומוכנותו לפעולה מצידם פחתה.
יתר הרונין החלו להיאסף באדו ובעזרת תפקידי הכיסוי שלהם כסוחרים ופועלים, ביקרו בביתו של קירה והתוודעו למבנה הבית ולנפשות הנמצאות בו. אחד מהם (בשם קִינֵמוֹ‏ן קָ‏נֵהִידֵה אוֹ‏-קָ‏אנוֹ‏) אף נשא לאישה את בתו של בונה הבית כדי להשיג את תוכניות הבית. כל המידע שהושג הועבר לאוישי. רונין נוספים עסקו בהשגת כלי נשק והעברתם בחשאי (וכנגד החוק) לתוך אדו.

ההתקפה -
ב־1702 הגיעה השעה בה אוישי השתכנע שקירה כבר אינו מצפה להתקפה. אוישי חמק מקיוטו ומהמרגלים שהשגיחו עליו ונפגש עם החבורה כולה במקום מסתור באדו. שם חידשו הרונין את שבועת הנקם שלהם.
השכם בבוקר הארבע עשרה לדצמבר, בתנאים של רוח עזה ושלג כבד, תקפו הרונין עם אוישי בראשם את ביתו של קירה באדו. הרונין, חמושים בחרבות וקשתות, התחלקו לשתי קבוצות. על פי התוכנית תתקוף הקבוצה הראשונה, מובלת על ידי אוישי, את השער הראשי והקבוצה השנייה, בראשות בנו של אוישי, אוישי צ'יקרה, תתקוף את הבית דרך השער האחורי. נקבע שקול תוף יסמן את תחילת ההתקפה המתואמת של שתי הקבוצות, ושריקה תודיע על מותו של קירה.
לאחר הריגתו של קירה, תיכננו הרונין לערוף את ראשו ולהציבו כמנחה על קבר אדונם המת. אז יוכלו להסגיר עצמם לשלטונות ולצפות לעונש מיתה. במהלך ארוחת הערב האחרונה, וידא אוישי שפרטי התוכנית ידועים ומקובלים על חברי הקבוצה וכן הפציר בהם להימנע מפגיעה בנשים, ילדים וחסרי ישע אחרים.
עם תחילת ההתקפה על הבית, שלח אוישי ארבעה אנשים שיטפסו מעל לגדר הבית ויחדרו לביתן השומר. הארבעה לכדו וכבלו את אנשי המשמר שנמצאו שם. לאחר מכן שלח אוישי אנשים לבתי השכנים, כדי שיסבירו כי התוקפים אינם שודדים, אלא שמטרתם היא לנקום את מות אדונם וכי אין על השכנים לחשוש מפני שלא יאורע להם כל רע. השכנים, ששנאו את קירה, בחרו לא לעשות דבר.
אוישי הציב קשתיםעל גג ביתו של קירה כדי למנוע מיושבי הבית (שעדיין נמו) לקרוא לעזרה והחל מכה בתוף כאות לתחילת ההתקפה על הבית. עשרה מאנשיו של קירה הצליחו לבלום את ההתקפה על חזית הבית, אולם קבוצתו של צ'יקרה הצליחה לפרוץ לבית דרך עורפו.
קירה המבועת מצא מסתור, יחד עם אשתו ומספר משרתות, בתוך ארון במרפסת הבית. יתר משרתיו, שישנו בקסרקטין מחוץ למבנה הראשי, ניסו לפרוץ לבית כדי לבוא לעזרתו. קבוצתו של אוישי הצליחה להתגבר על המגנים בחזית הבית והתאחדה עם קבוצת בנו שכבר נכנס למבנה. בכוחות משותפים נלחמו הרונין באנשי קירה שנכנסו לבית. חייליו של קירה חשו בהפסדם המתקרב וניסו לשלוח לעזרה, אולם חיציהם של הקשתים שהוצבו על הגג מצאו את השליחים והרגום.
הקרב העז נגמר לאחר שאחרון אנשיו של קירה הוכנע. שישה עשר מאנשי קירה הומתו ועשרים ושניים נפצעו, בהם נמנה נכדו של קירה. אלא שלא נמצא כל זכר לקירה עצמו. הרונין חיפשו אחריו בבית ומצאו רק נשים בוכיות וילדים. היאוש החל אוחז בהם אלא שאז השכיל אוישי לבדוק את מיטתו של קירה ומצא שהיא נותרה חמימה. הלוחמים הבינו שקירה לא יכל להתרחק.

 מות קירה

החיפוש אחרי קירה התחדש ובמהלכו התגלה פתח מוסתר לחצר סודית. בחצר היה מבנה קטן שהכיל פחם ועצים לבעירה, שני חיילים חמושים שהסתתרו במבנה הוכנעו ונהרגו. במבנה התגלה מסתתר אדם נוסף שניסה לתקוף את מגלהו עם פגיון אך פורק מנשקו בנקל.
האדם סירב להזדהות ולמרות זאת סברו מגליו כי מדובר בקירה והשמיעו שריקה. הרונין התאספו במקום ואוישי בחן את פניו של האדם בעזרת אור עששית. הוא זיהה אותו כקירה, כהוכחה ודאית לזהותו נמצאה הצלקת על פניו שהותירה התקפתו של אסנו.
אוישי כרע על ברכיו והסביר לפקיד רב המעלה כי הם ממלאים את חובתם כסמוראים ונוקמים את מות אדונם. הוא ביקש מקירה לנהוג כסמוראי גם הוא ולהרוג את עצמו. אוישי הציע עצמו כמשנה לספוקו והגיש לקירה את אותו הפגיון ששימש את אסנו בטקס הספוקו שלו. למרות כל בקשותיהם מקירה, כרע האחרון כשהוא רועד ואילם ולא עשה דבר. לבסוף, בראותו שקירה לא יצלח לדבר, הורה אוישי לאנשיו לאחוז בקירה וערף את ראשו עם הפגיון. קירה מצא את מותו בליל היום הארבע עשרה של החודש השנים עשר לשנה החמש עשרה לגנרוקו.
הרונין כיבו את עששיות הבית ובעירות בתוכו כדי למנוע שריפה שתתפשט לבתי השכנים ויצאו אותו, נושאים עימם את ראשו של קירה.
אחד הרונין, טֵרַ‏סָ‏קַ‏ה קִיצִ'יאֵמוֹ‏ן, הצטווה לעשות דרכו לאקו ולהודיע כי ננקם מותו של האדון. גרסאות נוספות לסיפור טוענות שטרסקה נמלט מהמקום לפני או לאחר הקרב או שהצטווה לעזוב לפני שהרונין הסגירו עצמם לשלטונות^.

 לאחר הקרב

הרונין בדרכם לסנג'קו-ג'י, תושבים עוצרים אותם ומזמינים אותם לנוח ולהתכבד.

עם תחילתו של היום נשאו הרונין את ראשו של קירה לקברו של אדונם במקדש סֵנגַ‏קוּ‏-גִ'י. מסעם עורר מהומה לא קטנה שכן סיפור מאורעותיהם הקדים אותם ותושבים שניקרו על דרכם היללו אותם והזמינו אותם לנוח ולהתכבד במזון ושתייה.
בהגיעם למקדש, ארבעים ושישה הרונין הנותרים רחצו וניקו את ראשו של קירה והניחו אותו יחד עם הפגיון שהרג אותו ואת אסאנו לפני קיברו של אדונם. הם התפללו שם ומסרו לאב המנזר את כל כספם, תוך שהם מבקשים ממנו לדאוג לקבורתם המכובדת ולהתפלל עבורם. לאחר מכן הסגירו עצמם הרונין לשלטונות. הללו הפרידו אותם לארבע קבוצות ומסרו כל קבוצה למשמר בדאימיו אחר, כך שארבעה דאימיו שמרו עליהם.
בזמן זה הגיעו שניים מחבריו של קירה כדי לקבל את ראשו לידיהם ולקוברו. במקדש עדיין שמור המסמך המקורי שנוגע לראש. חתימותיהם של החברים ושל כל הנזירים שעסקו בעניין מתנוססות על המסמך.
בבואם להחליט על גורלם של הרונין מצאו עצמם נציגי השוגונות בבעיה. מחד, הרונין פעלו על פי קוד הבושידו ונקמו את מות אדונם. מאידך, פעולתם מתריסה כנגד סמכות השוגונות שכן הם עברו על החוקים שקבע השלטון. השוגון עצמו קיבל לידיו מספר עצומות חתומות על ידי נתיניו שקראו לו לפעול לטובת הרונין. כצפוי, נידונו הרונין למוות אך השוגון מצא את הפתרון לבעיה בכך שנתן לרונין את הזכות ליטול את חייהם בספוקו מכובד ולא הוציאם להורג כפושעים. ידוע כי כל אחד מהתוקפים אכן הרג עצמו בטקסיות המקובלת.

בארבע בפברואר 1703ביצעו ספוקו ארבעים ושישה הרונין (מספרם באותו הזמן עורר בלבול מסוים בשם הסיפור שתואר לפעמים כ־46 הרונין. בכל מקרה, בהתקפה נטלו חלק 47 רונין). על פי בקשתם, הם נקברו בסנגקו-ג'י אל מול קבר אדונם. כאשר חזר משליחותו הרונין הארבעים ושבעה, טרסקה, חנן אותו השוגון (ייתכן שעקב גילו הצעיר). טרסקה המשיך את חייו עד לגיל המופלג של שבעים ושמונה ולאחר מותו נקבר עם אחיו לסאגה בסנקגו-ג'י.
עד היום שמורים במקדש בגדיהם וכלי נשקם של הרונין, יחד עם התוף והמשרוקית ששימשו בהתקפה. את השריון שעטו לגופם הכינו הרונין בעצמם כדי לא לעורר חשד בעת רכישתם.

קבריהם של הרונין קודשו בידי עולי רגל שהגיעו להתפלל עליהם. רבים ביקרו במקום מאז תקופת גנרוקו. אחד מהם היה עובר האורח מסצומה שפגע באוישי והעליב אותו. האיש פנה לקברו של אוישי והתחנן שיסולח לו על מעשיו ועל כי חשב שאוישי אינו סמוראי של ממש. לאחר מכן התאבד האיש וקברו נקבע בסמוך לקברם של הרונין

ניצחון לאליס שלזינגר בג'ודו

הקרב נערך בין אליס שלזינגר מישראל ל - ואן אמדן ההולנדית.
גולת הכותרת של הקרב בדקה ה-45 . אליס מנסה להיכנס לתרגיל אוצ'י מאטה ( הטלת ירך פנימית ) בו היא אמורה
למשוך את היריבה שלה אליה, להסתובב תוך כדי שליחת הרגל הימנית לאחור, למשוך את הזרוע של היריבה לחזה שלה,להצמיד את המותן שלה לגוף היריבה ולהניף את רגלה הימנית גבוה תוך כדי הנפת היריבה ימינה במעין חצי עיגול לריצפה. היריבה התנגדה ואליס הפתיעה בתרגיל אוצ'י - גארי קטלני המפיל את היריבה למזרן וזוכה ב"איפון" חלק ומושלם.
אוצ'י - גארי ( הטלת גזיזה פנימית עיקרית ) הוא תרגיל רגל מעולה שהתאים בדיוק לסיטואציה שנוצרה.
אליס ניצלה זאת וזכתה ב"זהב".
התורה הגדולה ( לדעתי ) בג'ודו היא לדעת לבחור ולהתאים את התרגיל הנכון בזמן הנכון.
בזמן קרב, או שאתה יוזם על מנת להביא את היריב לנקודה שבה אתה מפעיל עליו את התרגיל שלך, או שנוצרת סיטואציה
כזו, שאתה חייב לנצל את המומנטום ולהפיל את היריב כדי לזכות בנקודות.

להלן הסרטון :

http://www.judo.com.gr/2011/05/grand-prix-baku-2011-semifinal-63kg-van-emden-ned-schlesinger-isr/

גמר אליפות קנדו - סרטון קצר ומדהים !

ניתן לראות בסרטון זה את  Miyazaki  Sensei מנצח בגמר אליפות הקנדו בצורה מרשימה ביותר.
כדי להבדיל בין היריבים ( למי שלא מכיר ) יש להם סרטים ( לבן ואדום ) תלויים להם בגב.
השופטים בסרטון העניקו ניקוד ללבן.
שימו לב להתקפה האדירה האחרונה במיוחד של הלבן - בהילוך האיטי . הם בוחנים אחד את השני במשך מספר שניות, ואז
הלבן "מוריד" כביכול את השינאי למתה ( "פותח" לכאורה ומזמין את האדום לבצע התקפה מולו ). שניה לפני
שהאדום רוצה לצאת להתקפה הלבן משיג אותו ומבצע : "מן" - התקפה לראש מהירה ביותר וזוכה בניקוד.
הלבן זכה בקרב הגמר באליפות.
להלן הסרטון:
http://www.youtube.com/watch?v=4XRZF7IqakI&feature=related

Kusarigama - Jutsu

במסגרת ה- Suio - Ryu קיימת אומנות לחימה שלמה הכוללת שימוש בכלי לחימה פשוט מאד המורכב למעשה מידית \ מקל עץ קטן שמחובר לו סכין מעוקלת בקצהו ואל זה מחוברת שרשרת עם משקולת.
זהו כלי שנולד כדי לתת מענה נגד התקפות חרב ( בעיקר ). כמובן שהכלי יעיל נגד אמצעים נוספים וגם התקפת יריב
ללא כלי נשק.

למרות שהכלי הזה פשוט ביותר צריך לדעת לתפעל אותו נכון וטוב . אחרת אתה עלול לגרום נזק לעצמך.  בשימוש נכון הוא יכול להיות קטלני ביותר.
נצפה בסרטון הדגמה של סוקה  Katzuze  שערך בסקוטלנד , ובסרטון המספר על הסטוריית ה- Kusarigama :

http://www.youtube.com/watch?v=SUadyqziBGM&feature=related  - היסטוריה


http://www.youtube.com/watch?v=jxailvILmig   - הדגמת קצוצה סנסאי

SUIO RYU IAI KENPO - עולם ומלואו !!!

באחת הרשימות הקודמות סיפרתי על בודרה סנסאי ( אחד משני המורים הבכירים שלנו לאייקידו , ג'וג'וטסו ואיאייג'וטסו ).
בודרה סנסאי למד אצל  Katsuse  סנסאי  ראש שיטת סיו - ריו ביפן.
מטרת רשימה זו לספר מה זאת בדיוק סיו -ריו ? מה מייחד את השיטה, ולהראות מספר סרטונים מאלפים המספרים

וממחישים את סיפורה.

What is the Suio Ryu?

The Suio Ryu is one of the few extant koryu, or ancient systems of martial arts, practiced today. It was founded around 1600 by Mima Yoichizaemon Kagenobu, and has followed the traditional method of oral transmission. Today, the head of the Suio Ryu is Katsuse Yoshimitsu Kagehiro, who lives and teaches in Shizuoka City (formerly Shimizu city) in Shizuoka prefecture in Japan.
It encompasses a broad variety of techniques from pure iai-jutsu drawing techniques, to semi-armored grappling techniques called kogusoku. Amongst the waza, or techniques, of the Suio Ryu are jojutsu, paired sword forms called kumi-iai, naginata-jutsu, pure kenpo sword forms, and wakizashi techniques. The emphasis of the Suio Ryu is practical application; although kata practice is the norm, every technique is intended to be delivered with full strength and intent, as if one were actually cutting against a live opponent. In many ways, this is part of what makes the Suio Ryu unique, for most of the techniques that comprise a kata are meant to be paired against techniques from other waza so that their applications can be both understood and tested.
The Suio Ryu was brought to America thanks to the efforts of Kiyoshi Yamazaki, who met with Katsuse-sensei and arranged for several of his students to begin training in the Suio Ryu. Since then, they have trained diligently under Katsuse-sensei's direction, and were allowed to join the Suio Ryu family as a full branch organization. Today, there are several dojo in America that are officially permitted to teach Suio-ryu, including Anaheim and Irvine in Southern California, San Francisco, Rhode Island, Ohio, Omaha, and Washington.

אסכולת Suio Ryu Iai Kenpo נוסדה ע"י Mima Yoichizaemon Kagenobu  בשלהי המאה ה- 16. 

בגיל 18, החל מימה ללמוד איאיידו (איאיידו היא אומנות שליפת החרב ). לאחר מספר שנים החל ללמוד אסכולות לחימה נוספות. במקביל לאימוני האיאיידו הוא למד את דת השינטו . לאחר שערך מסעות ומדיטציה מספרים שחווה הארה כלשהי. 

בחלומו ראה שחפים מרחפים ללא מאמץ מעל המים. הוא בחן את מעופם והחליט לימים לקרוא לסגנון הלחימה שלו  :  Suio-Ryu = סגנון השחף.

בגיל 67 פרש מימה מלימוד והעביר את האחריות על לימוד האסכולה לבנו - Mima Yohachiro Kagenaga.

כיום ממשיכה האסכולה לחיות באמצאות המאסטר ה- 15 של האסכולה - Katsuse Yoshimitsu Kagehiro.

בתמונה הבאה ניתן לראות את כל שושלת המאסטרים של האסכולה מתחילתה :

  

 אני מצרף בזאת קישור  לארבעת הסרטונים על הסיו ריו , במסגרת הסרטים של רוח הסמוראי של ניקולס פטס : 

 http://www.youtube.com/watch?v=fDd0_oNJEqg&feature=related

 http://www.youtube.com/watch?v=hpnXoslLEbk&feature=related

 
 שני הסרטונים הבאים עוסקים בקובודו ביפן, וגם הם מאד מעניינים.

 http://www.youtube.com/watch?v=gX3E9X530Js&feature=related

 http://www.youtube.com/watch?v=oAeueJLR2-M&feature=related

 יש לי עוד הרבה מה לספר על סיו ריו ואשוב לכתוב על כך בהרחבה בעתיד.

 שבת שלום.

נאקאיימה האקודו

    קצת רקע על האקודו ( "קדוש החרב" ) מויקיפדיה :

 Nakayama Hakudō (中山 博道^?, February 11, 1869 - December 14, 1958), also known as Nakayama Hiromichi, was a Japanese martial artist and founder of the iaidō style Musō Shinden-ryū. He is the only person to have received both jūdan (10th degree) and hanshi (master instructor) ranks in kendō, iaidō, and jōdō from the All Japan Kendo Federation. In addition, he held an instructor's license in Shintō Musō-ryū^[1] and a Menkyo kaiden in Shindō Munen-ryū making him the 7th sōke of that system. He was the 18th and last Sōke (head master) of the Shimomura-ha (branch) of Hasegawa Eishin-ryū iaijutsu
By the mid-1920s, Nakayama was one of the most famous swordsmen in Japan, and as such, he was made a leader of the committee that drew up the sword curriculum for the Toyama Military Academy.

Nakayama lived this advice himself, and as such, he was involved in the establishment of the postwar All Japan Kendo Federation    
                                                            Nakayama was also a poet and calligrapher. A sample scroll reads:^[7

אני מצרף בזאת סרטון קצר על האקודו דובר יפנית אומנם ללא תרגום לאנגלית אך אין צורך במילים מספיק להסתכל על התמונות :

http://www.youtube.com/watch?v=LItdqWDK5E8&feature=related

ז'אן פייר רייק סנסאי

Jean-Pierre Raick Sensei

ז'אן-פייר רייק סנסאי KYOSHY 7-DAN IAIDO, KYOSHY 7-DAN KENDO, אחד מעמודי התווך של המורים באירופה בתחום הקנדו והאיאידו.  באותם שנים לא לימדו קנדו בצרפת , ורייק סנסאי נאלץ לנסוע כמה פעמים ליפן על מנת ללמוד קנדו ואיאיידו.
לרייק סנסאי יש דוג'ו בעיר ליל שבצרפת, ובין תלמידיו ישנם בעלי דרגות בכירות ביותר, כולל דאן-7.

רייק סנסאי ממלא תפקיד ב- פדרציה האירופאית לקנדו ( EKF ) . הוא משמש כדירקטור הטכני בהתאחדות האירופאית לקנדו (EKF – European Kendo Federation )

להלן כתובת האתר של רייק סנסאי בעיר ליל ( צרפת ) :

http://www.kendo.iasas.net/

רייק סנסאי מגיע בקביעות כבר כמה פעמים לביקור בארץ ועורך סמינר לקנדו ואיאיידו.

כל ביקור שלו הוא חוויה מרשימה במיוחד. הסמינרים בדרך כלל בני יומיים ( לערך ) לכל ענף,

אך בפרק זמן הקצר הזה הוא מצליח להעביר מסרים חשובים ביותר גם בקנדו וגם באיאיידו.

ציטוט ומחשבה

" אחת התכונות המהותיות ביותר של הירייה בקשת ושל שאר האומנויות המקובלות ביפן, וכפי הנראה גם בארצות אחרות
במזרח הרחוק, שאין היא משרתת כל תכלית,ואינה מיועדת אפילו לגרימת הנאה אסתטית,אלא להכשרת התודעה להיות
במגע עם המציאות הקיימת. על כן אין יורים בקשת כדי לקלוע למטרה, ואין מניפים חרב כדי להביס את היריב.
אין הרקדן רוקד רק כדי לבצע תנועות קצביות של הגוף, אלא בראש ובראשונה לשם תיאום הרמוני בין התודעה
ללא מודע.  אין די במיומנות טכנית כדי להגיע לשליטה מלאה בירייה בקשת. אדם חייב להתעלות על הטכניקה, עד שיכולתו
תהיה אומנות ללא אומנות הצומחת מן הלא מודע." ( סוף ציטוט )
הקטע לקוח מתוך ההקדמה לספרו של אויגן הריגל : זן באומנות הקשת.
משהתוודתי אליו בפעם הראשונה ברגע הראשון לא הבנתי על מה הוא מדבר.
מה זאת אומרת, אין יורים בקשת כדי לקלוע למטרה . והאם החרב לא נועדה לחסל את היריב ? אז למה אני משקיע שנים
בלימוד ושינון החיתוך הנכון מול יריב דמיוני אם הוא לא קיים וזאת לא התכלית.
אחרי הקדמה כזו יבואו כמה קוראים וישאלו מי המציא את הבן אדם ההזוי הזה ? על מה הוא מדבר ? עוד אחד שכתב
פילוסופיה בגרוש . הרי ברור שהקשת הומצאה כדי לקלוע עם החץ למטרה , עשו את זה במלחמות במשך אלפי שנים .
על מה הוא מדבר ?
המשכתי לקרוא ולאט לאט התחלתי להבין.

ג'ודו - JUDO - אומנות לחימה ותרגילים נבחרים

כפי שציינתי ברשומה הקודמת שעסקה בנושא התאמנתי שנים רבות בג'ודו ( JUDO ).
חשבתי פעם כי ישנו מכנה משותף לכל היריבים וכל תרגיל עובד באותה מידה על כולם.
מהר מאד הבנתי כמה תובנות בג'ודו שנשארו לי עד היום הזה.

ציינתי קודם לכן שהג'ודו הפך במרוצת השנים לספורט אולימפי, ולכאורה בשל היותו ספורט הוא לא אמור להשתייך כביכול
לרשימת אומנויות הלחימה האפקטיביות.

בעיני, מי שמגיע לרמה גבוהה בג'ודו יכול לנצל זאת כאומנות לחימה קטלנית ביותר בטווח קרוב.
יש הטוענים  כי ניתן ליישם תרגילי ג'ודו בתנאי ששני היריבים עוטים על עצמם חליפות ג'ודו, וללא חליפות זה בלתי אפשרי. טעות פטלית.
יש בג'ודו מגוון אדיר של תרגילי יד ( טה ואזה ) , תרגילי מותן ( קושי ואזה ) ובעיקר תרגילי רגל ( אשי ואזה ) שניתן לבצע
גם בבגדי ים וללא האחיזות המסורתיות בדשי הבגד שאנו מכירים מהספורט.
ברגע שהיריב נמצא קרוב אליך ובא להתקיף אותך אתה יכול לבצע את מרבית תרגילי הג'ודו ללא תפיסה בדש הבגד אלא
להסתמך על תפיסת גופו של היריב. ( יד \ מוטן \מרפק ועוד )

בעברי, אימצתי לעצמי 2 תרגילים עיקריים : מורוטה סיאו נאגה ( הטלת כתף בשתי ידיים ) כולל המצב ה"קרבי" יותר קרי :
הנפת היריב וירידה חזקה ומהירה לריצפה. התרגיל עבד מצויין על חברה גבוהים וקלים ממני.
התרגיל השני ( והמוצלח יותר לטעמי ) היה : האראי צורי קומי אשי ( טאטוא רגל בהרמה ומשיכה ).
עשרות ( ואולי יותר )של יריבים "נפלו חלל" בתרגיל הזה, ולדעתי זהו אחד התרגילים המוצלחים והמפתיעים ביותר.
כאן אין חשיבות לגודלו של היריב ולמשקלו . חשוב לך לשים דגש על שלושה דברים כתנאי להצלחת התרגיל :
1. תזמון - מתי בדיוק לתקוף ?
2. משיכה והוצאת היריב משיווי משקלו- חשוב ביותר !
3. רצף והמשכיות . אין עצירות באמצע, אין השתהות \ מחשבה. מרגע שהתרגיל "יצא לדרכו" אין להתחרט לעצור ולחשוב.
    צריך ל"שתול" את היריב בנחישות לריצפה ולנצח. 

והבוקר - החיתוך הנכון - דגשים

ידידים רבים שואלים אותי כל פעם מחדש על החיתוך בחרב. "מה הבעיה ? מה כל כך מסובך"?- הם שואלים , ועונים לעצמם
את התשובה : "מרימים את החרב בשתי ידיים ועושים תנועה של חיתוך וזהו."
"ובכן, ( אני עונה תמיד ) אתם צודקים , יתכן ואין בעיה וזה בכלל לא מסובך - כל אחד יכול."

וכאן המקום להסביר מה משמעותו של החיתוך ומהו החיתוך הנכון \ האמיתי ?
אלו הם עשרת הכללים שאני מנסה לשמר אותם לעצמי :
הערה :
לפני שאסביר הייתי מבקש לסייג מעט את תשובתי. לא בדקתי כמובן את כל סוגי החיתוכים בשיטות אחרות באיאיי,
ובדברי אתייחס לשיטה בה אני מתאמן :  MUSO   SHINDEN   RYU

ניקח לדוגמא את החיתוך הבסיסי הראשון הקרוי : Shomen - Giri. ובכן אציג כמה דגשים עיקריים :
1. האחיזה של ידית החרב-(הצוקא).
    יש משמעות גדולה לאחיזה נכונה של החרב כאשר שתי האצבעות האחרונות של כל יד סוגרות ולוחצות על הצוקא.
    ההרגשה המתלווית לאחיזה היא שכאילו סוחטים סמרטוט ריצפה . גם המרחק בין הידיים מוכתב ונעשה בצורה מסויימת.
    ( לא אוחזים בחרב כמו במקל בייסבול ).

2. "טעינת החיתוך" -
    בשלבי הרמת החרב החרב לחיתוך מתבצע שלב הנקרא : "טעינת החיתוך". כל האנרגיה עולה מהבטן התחתונה
   ( מההארה ) ומתרכזת בחרב , מוכנה לפרוץ קדימה ולהשתחרר לכיוון היריב. חשוב לציין שבשלב הזה אין תחנות ביניים,
   אין עצירות בדרך. מרגע שהאיידוקה החליט לחתוך- אין עצירה .  החיתוך הוא ברצף מתמשך וחד משמעי !
  
3.בחיתוך הזה - יד שמאל היא היד החותכת ! 
   אחיזת ידית החרב חייבת להיות חזקה מאד כולל הלחץ ע"י שתי האצבעות
   הקטנות על מנת שהחרב לא "תרקוד- תעלה ותרד "בסיום החיתוך. ( אסור לחרב לזוז מ"מ בסיום החיתוך, ויש נקודה
   מסויימת שאליה החרב חייבת להגיע )

4.שיא החיתוך-
   שיא החיתוך כאן הוא בגובה הפנים של היריב ( הדמיוני העומד מולך ) - ולא למתה - כפי שנהוג לחשוב.
   החיתוך "הסתיים" אחרי שהחרב עברה את גובה פני היריב והגרון. אחרי שיא החיתוך החרב תרד מעט באיטיות עד
   לנקודה שאליה היא צריכה להגיע.

5.כוונות -
   האיידוקה חייב להרגיש שמולו עומד יריב אמיתי וכוונתו היא לחתוך אותו באמת. הוא צריל לשדר את הכוונות בעיניים
   שלו .

6. "נפילת החרב" -
   צריך להקפיד כשהחרב למעלה שהיא לא "תיפול" אחורה , ושהצוקא תהיה מעל ראשו של האיידוקה. ( הוא צריך
   לראות את קצה הצוקה קאשירה.

7. תנועה לפני החרב-
    צריך להקפיד לא לנוע לחיתוך עם הגוף "לפני החרב". החרב "יוצאת" ראשונה לפני הגוף.

8. כוח -
    החיתוך מתבצע באמצעות הידיים ( וצריך שיהיו חזקות ), אך אסור להפעיל כוח. לא "זורקים" את החרב בכוח.
    לא מפעילים כוח בכלל בחיתוך. החיתוך לא מבוצע מהכתפיים ( למרות שהן "עובדות" ) אלא מהבטן.
    תנועת הידיים בסיום החיתוך בצורה של התכנסות פנימה ( כאילו גב היד מופנה לריצפה )
    הגוף חייב להישאר יציב ומאוזן אחרי החיתוך אך רגוע מאד.

9.נשימה נכונה -
   בשלב החיתוך לא שואפים אוויר- רק פולטים .  שאיפת האוויר מתבצעת קודם לכן ( שאיפת אוויר למילוי 
   חלל הבטן , בלי להעלות את החזה \הכתפיים למעלה ) - בשלב "טעינת" החיתוך.

10."זאנשין" -
    ביצעת חיתוך אחד , בסיומו האיידוקה חייב להשאר בדריכות , בכוננות \ מוכנות לכל דבר אשר יצוץ בהמשך.

סיכום : באמת לא מסובך , וכל אחד יכול , רק לעבוד לפי הכללים.

.

קיודו - אומנות לחימה מדהימה

קיוּ‏דוֹ‏‏‏‏ (弓道, "קיוּ‏" - קשת, "דוֹ‏" - דרך)‏ היא אמנות קליעה בחץ וקשת יפנית, אחת מאמנויות הלחימה המודרניות (גנדאי בודו). בקיודו המתאמן לרוב שואף להגיע להתפתחות רוחנית תוך כדי אימון בקשת, כאשר האימון מתמקד בתהליך נכון ומאוזן של ירייה, ולא בפגיעה במטרה.
קיודו צמח מתוך קיוּ‏ ג'וּ‏טסוּ‏, אמנות הלחימה בקשת המסורתית, והחל להחליפה לאחר התחלת השימוש בנשק חם ביפן במאה ה-16
אני נהנה כל פעם מחדש לצפות בסרטון המדהים הזה על הקיודו וחשבתי לשתף את מי שלא צפה עדיין .
אני ממליץ בחום רב לקרוא את : זן באומנות הקשת שנכתב ע"י אויגן הריגל.
בבקשה הסרטון :
http://www.youtube.com/watch?v=OA2EnemzBpk

טורנירים (תחרויות) סמינרים ואליפויות בעולם

בשנים האחרונות השתתפתי בשתי אליפויות אירופה באיאיידו וג'ודו. עוד אכתוב על כך בעתיד, אך בפוסט זה רציתי
לשתף אתכם בסרטון מתוך הטורניר הפתוח הראשון שנערך ע"י הפדרציה הרוסית לקנדו איאיידו וג'ודו בחודש שעבר
במוסקבה. השופטים המוכרים הוזמנו מהפדרציה האירופאית לקנדו ( EKF ) ולמעשה זאת הפעם הראשונה שנערכת
תחרות פתוחה כזו ברוסיה.

בסרטון הזה אציג לכם כיצד מתנהלת תחרות ( קבוצתית) באיאיידו . הכל רשום , ובנוי עפ"י נוהלים ידועים לכל דבר.
שקלול השופטים מתחיל כבר מרגע כניסת המתחרים ל"זירה". עוד לפני שהאיאיידוקה שלף את חרבו לבצע קאטה כלשהי
השופט מסתכל עליו ובודק :
א. איך הוא לבוש ?
ב. איך "מונחת" החרב שלו ולאן מכוון הצוקא.
ג. איך הוא ניגש לקו ההתחלה , איך הוא הולך?
ד.איך הוא עומד בקוו המסומן ,ולאן מופנה המבט שלו ?
ה.איך הוא מבצע את הקידה לשופטים ולחרב?
ו. איך הוא נערך לתחילת הקאטה? האם הוא נכנס לזאנשין או לא ?

כל ה"טכס" הזה יש לו חשיבות עצומה באיאיידו, ומעיד על האיאיידוקה עוד לפני ששלף את חרבו לחיתוך הראשון.

ועכשיו לאחר הפתיח ה"ארוך" הזה נשמח לצפות ביחד בסרטון:
http://www.youtube.com/watch?v=xZP7QGLcF84&feature=related

הטכסיות והפשטות שבזן

בספרו החדש יפן במבט אישי מספר לנו בן עמי שילוני על סוד הצמצום ויופי הפשטות גם בארמון הקיסר.
העדר הפאר בולט גם במקדשים הפשוטים ברחבי יפן.
המקדשים היפניים, הן של דת השינטו והן הבודהיסטים בנויים מעץ. בחלקם צבועים בצבע אדום שהוא הצבע החגיגי של יפן.
במקדשים הבודהיסטים יש פסלים, תמונות,נרות וקישוטים, אך הבניינים עצמם נמוכים ברובם וצורתם פשוטה.
המבנים המרשימים הם הפגודות שעשויות גם מעץ.
הכת הבודהיסטית שהשפיעה מאד על הארכיטקטורה ביפן היתה כת הזן הדוגלת בפשטות, בהפשטה ובמינימליזם.
הזן פרץ לו את דרכו ביפן והשפיע כמעט בכל תחומי החיים של המאמינים בו.
טכס התה ( כמו כל דבר בזן ) הפך ל"דרך" ( דו ). פעילות מושלמת המובילה להתעלות נפשית.
החשוב מכל הוא הטכס וההיבט האסתטי של ההכנה ולא שתיית התה.
שילוני ממשיך ומתאר שהטכס מורכב מסדרה של תנועות קבועות ( קאטה ) הנלמדות בנפרד ומצטרפות זו לזו.

העיקרון של ה זן - שביצוע מושלם מוביל להתעלות נפשית ולהארה, הביא לכך שמשפסקו המלחמות הפכו אומנויות הלחימה ל"דרכים" לאימון נפשי ולחישול האופי.
אומנויות הלחימה הפכו ל"דרך לחימה" ( בודו ).   ערכי ההתנהגות של הסמוראים הפכו ל"דרך הלוחם" ( בושידו ).
המטרה לא היתה עוד הכרעת האויב , אלא הכנעת האני באמצעות שליטה עצמית וביצוע יפה ומושלם.

הביצוע המושלם הפך חשוב יותר מאשר הניצחון

 טכס התה

טכס התה

בחישת התה הירוק

כלי העבודה

.

דרך הסמוראי גלומה במוות \ האגאקורה - פיסקה שניה

"כאשר מגיעים הדברים לידי בחירה קיימת רק הבחירה המהירה במוות.אין זו בחירה קשה במיוחד. הייה נחוש וצעד קדימה.
לומר כי למות בלי להשיג את מטרתךפירושו למות מות כלב.אין זה אלא ביטוי לקלות דעתם של אלה המנסים להתחכם.
כאשר אדם נמצא במצב שבו הוא נאלץ לבחור בין חיים לבין מוות, לא הכרחי שיסיג את מטרותיו הפרטיות.
כולנו רוצים לחיות. ובמידה מרובה אנו יוצרים את ההיגיון שלנו לפי מה שחביב עלינו.אולם להמשיך לחיות מאחר שלא השגנו את מטרותינו הפרטיות, אין זה אלא ביטוי למורך לב.הקו המפריד בין השניים הוא דק ומסוכן.אכן כן, למות מבלי שהשגנו את מטרתנו פירושו למות מות כלב מתוך פנאטיות. אולם אין בכך כל בושה.זהו החומר שממנו בנויה דרך הסמוראי.
אם הודות לעובדה, שאדם מכוון את ליבו מדי בוקר וערב לדבר הנכון, הוא מסוגל לחיות כאילו גופו היה כבר מת, אזי הוא
מקבל חופש במסגרת הדרך. כל חייו יהיו מושלמים והוא יצליח במילוי ייעודו. " ( סוף ציטוט )

" דרכו של הסמוראי במוות יסודה.
חשיבה אודות המוות הבלתי נמנע אמורה להתבצע מדי יום.
בכל יום, כאשר לבך ומוחך שלווים, עליך לדמיין לעצמך כיצד אתה נקרע לגזרים בחצים, ברובים, בחניתות ובחרבות. נסחף בנחשולים מתערבלים, מושלך אל תוך אש גדולה, מוכה בברק, מיטלטל למוות ברעש אדמה מחריד, צונח ממצוקים תלולים, מת ממחלה. או מבצע 'ספקו' במות אדונך.
מדי יום ביומו ללא הפסק עליו להחשיב עצמו כאילו מת. זו מהות דרכו של הסמוראי".  (סוף ציטוט)



הקשר בין חיים ומוות  והזן :

הלוחמים (במיוחד הסמוראים) אימצו לעצמם במשך השנים את הזן. הם נמשכו לזן מאחר והם מצאו בו בין השאר תשובות אמיתיות לשאלות בסיסיות בתחומים רבים בחיים.
.
הזן התאים מאד לערכים עליהם חונכו : הוא טיפח אופי חזק, פשטות, ריסון עצמי, קור רוח, ריכוז, נחישות, חישול הגוף ומשמעת – תכונות שהסמוראים ידעו להעריך ולכבד במסגרת קוד ההתנהגות שלהם : הבושידו ( דרכו של לוחם ).
הקוד דיבר בין השאר על 7 המידות הטובות המגדירות את המקיים את הבושידו :

1. ג'י (義) - יושרה.
2. יו (勇) - אומץ.
3. ג'ין (仁) - נדיבות
4. רי (礼) - הוקרה
5. מאקוטו (誠) - יושר
6. מאיו (名誉) - כבוד
7. צ'וגי (尽忠) - נאמנות

הזן תמך בהם בשתי צורות  עיקריות : מוסרית ופילוסופית. מוסרית, מפני שהזן מלמד אותנו שלא להביט לאחור מרגע שנבחר נתיב הפעולה; פילוסופית, מפני שהוא התיחס לחיים ולמוות בשוויון נפש.

במהלך הקרבות היו הלוחמים עסוקים בלחימה על מנת לנצח. הטענה  היתה שאם הם יסיטו את מחשבתם לכיוונים אחרים כמו מה יקרה לי אם אתקוף מכאן , או מה יקרה לי אם אתקוף משם - יפסידו בלחימה.
הם אמורים להיות דרוכים בכל שלבי הלחימה.
דריכות שכזאת היא בלתי אפשרית כאשר הלוחם עסוק בלנסות לשמור על חייו –תוך כדי הקרב , "אבל כל עוד שהמחשבה על המוות נמצאת בתודעתו, היא תוליך את הלוחם, באופן בלתי מודע אך בלתי נמנע, לכיוון שהוא מנסה להמנע ממנו ביותר.
הצורך הזה לא לחשוב כל העת על סכנת המוות שעורבת להם הובילה את לוחמי החרב לרצות לפתח גישה של שיוויון נפש כלפי המוות.

הסמוראי והמוות - פסקה ראשונה

נושא המוות אצל הסמוראים מורכב מאד ואתייחס אליו באריכות בהמשך . ברצוני לפתוח את הפרק הזה בסרטון קצר
על טכס ה - ספוקו. אחרי צפייה בסרטון אני מבין טוב יותר את משמעותה של קאטה מספר 7 -  JUNTO 
ב - OMORI  RYU  ( עזרה לחבר ).
אתה מבצע את הקאטה במעין "יראת קודש" בשל הטכסיות הרבה המלווה אותה.

להלן הקישור לסרטון :

 http://www.youtube.com/watch?v=SVE7aqrva0g&NR=1

איאיידו - סרטון מעולה שיש לי אליו סנטימנטים רבים

כבר הצהרתי בפתיחת הבלוג כי אחת ממטרותיו היא איסוף וריכוז חומרים שונים בתחום אומנויות הלחימה.

אני מוצא לנכון לברור את החומרים הללו , וגם לתת נקודות ציון קטנות במהלך חשיפתם על מנת להוסיף לרשומה,או לסרטון כזה או אחר ערך מוסף כלשהו.

מצאתי לנכון לשתף אתכם בסרטון הדגמת קאטה באיאיידו בשיטה שבה אני מתאמן :
MUSO  SHINDEN  RYO
מתוך הסדרה הראשונה : אומורי ( OMORI  RYO )
קאטה הנקראת :  RYUTO
הסרטון מראה ביצוע הקאטה ע"י איאיידוקות יפניים בדרגת  דאן - 8 ,  בגיל מבוגר יחסית ועדיין מבצעים קאטה די מורכבת
בצורה מדהימה.
זה בא ומדגיש לנו "הצעירים" דבר אחד בסיסי: לא להתיאש. לא להפסיק להתאמן אף פעם. אין מגבלת גיל . הכל ב"ראש".
אני תמיד רואה ומעמיד מולי משפט אחד : " מלחמות החיים לא תמיד מחפשות אחר האדם החזק וכתפיו הנוקשות. כי
תמיד ינצח בכל - האדם  החושב  כי  יכול  !!!

להלן הסרטון :


http://www.youtube.com/watch?v=aLUzztpsjYU&feature=related

   

וואקיזאשי - הסבר קצר

ואקיזאשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

ואקיזאשי מתקופת אדו, המאה ה-19

ואקיזאשי (脇差 "חרב צדדית" ביפנית) היא חרב יפנית מסורתית עם להב שוטו שאורכו בין 30 ל-60 סנטימטר, באורך ממוצע של 50 סנטימטר. היא דומה לקטאנה אך קצרה יותר. היא המקבילה היפנית לחרב הקצרה האירופאית.
ואקיזאשי נחגרת בדרך כלל ביחד עם הקטאנה בידי הסמוראי או הלוחם ביפן הפיאודלית. כאשר זוג החרבות נחגרו יחד הן נקראו דאישו, בתרגום מילולי "גדול וקטן". "דאי" או גדול בשביל הקטאנה, ו"שו" בשביל הוואקיזשי. בדרך כלל, הקטאנה נקראה החרב או החרב הארוכה, וואקיזאשי החרב המלווה.
הואקיזאשי היו בדרך כלל דקות מהקטאנה. לעתים קרובות היה להן פחות ניקו (מילולית: בשר, המידה של קמירות הלהב) ולכן חתכה מטרות רכות יותר מאשר הקטאנה האגרסיבית. בדרך כלל הנדן היה בצורה ריבועית אך לעתים נדירות לא היה נדן כלל.
הוואקיזאשי שימשה את הסמוראי כנשק משני לקטאנה, ונשלפה בשדה הקרב לעתים רחוקות- בעיקר אחרי אובדן של הקטאנה בשדה הקרב. באומנויות השימוש בחרב, קנג'וטסו, קיימים מספר סגנונות שבהם טכניקות שימוש בקטאנה והואקיזשי ביחד ב 2 הידיים, טכניקות שימוש אלו דרשו הרבה כוח פיזי ורמת שליטה גבוהה, ולכן לא נראו הרבה על שדה הקרב.
בנוסף לשימושה כנשק קרב משני, לוואקיזשי היה מעמד של "חרב כבוד", בה השתמשו בשדה הקרב לוחמים לפני הפסד, שהעדיפו להתאבד במקום לתת לאויב להרגם, כמו כן נעשה שימוש בואקיזשי בטקס ההתאבדות של מעמד הסמוראים שנקרא: ספוקו.
כשהסמוראי היה יוצא מביתו הוא היה מסתובב בדרך כלל עם שתי החרבות . משהיה מגיע הביתה היה מניח את החרב הגדולה ( הקטאנה ) בכניסה , ונשאר עם הוואקיזאשי להסתובב בתוך הבית. ( על כל צרה שתבוא )

חלקי החרב למי שלא מכיר עדיין

להלן סרטון שימחיש טוב יותר את חלקי החרב :

http://www.youtube.com/watch?v=Rk_p57O5ku0&feature=related

רוברט בודרה סנסאי

Robert Boudrez Sensei

סנסאי בודרה מתאמן באומנויות הלחימה כ - 50 שנה . הוא עוסק במגוון של שיטות שונות, ובהן: Karate כ-40 שנה, Aikido כ-45 שנה, Judo ו- Kendo.
תחומי התמחותו העיקריים הינם Iaijutsu ו- Jojutsu, בהם הוא עוסק מעל 35 שנה, ואותם למד והתאמן במשך שנים אצל מיטב המורים מיפן:

SOKE – Katsuse Yoshimitsu Kagehiro (ראש השיטה) - Iaijutsu, Jojutsu – Suio-Ryu

Matsumura Sensei - DAN-8 JODO

Shiya Mitsuo Sensei - DAN-8 JODO

בחודש מאי הקרוב יגיע בודרה סנסאי לארץ כבכל שנה להעביר סמינר אייקידו וג'ודו. ( JODO )

אני שמח להציג שני סרטונים קצרים בהם מדגים בודרה סנסאי על קצה המזלג את נפלאות הג'ו :

http://www.youtube.com/watch?v=oElxnu17Ht4&feature=player_embedded
   http://www.youtube.com/watch?v=HSwVbBYXBnQ&feature=related

רכישת חרב לאימונים - המלצות כלליות

לעיתים פונים גם אלי אנשים שהחלו להתאמן בחרב, או כאלו המתעניינים ברכישת חרב כלשהי.
הרשומה מופנת למתעניינים ברכישת חרב לאימונים. לא מדובר על רכישת חרב לתצוגה ( בסלון -על המזנון \ קיר)
ולא מדובר על רכישת חרב עתיקה לאוסף כזה \ אחר.

אני נוטה להמליץ על שתי אפשרויות :
א. רכישת חרב חדשה דרך אתרים ידועים בחו"ל.
ב. רכישת חרב - יד שניה - ממישהו שמציע אותה למכירה בארץ. 
בכל מקרה אדם שהחל להתאמן בחרב , מומלץ שיתאמן מספר חודשים עד חצי שנה עם בוקן .( חרב מעץ )
אין טעם ( כלכלי ) לרכוש חרב טובה שעלותה ( כולל המשלוח מחו"ל ) יכולה להגיע לאלפי שקלים ואחרי חודשיים
להפסיק להתאמן מסיבות כאלו ואחרות.
נהוג להתאמן מספר חודשים , ללמוד טוב את הבסיס, לגלות שמתחברים לנושא ומעוניינים להמשיך, ואז להחליט על רכישת חרב.

אני ממליץ בכל מקרה להיוועץ במדריך ולא להזמין לבד.( עצמאית ). יש חשיבות עצומה לפרטים כגון :
אורך הלהב ( לפי גובה המתאמן ) , אורך הצוקא , משקל החרב ועוד.
המדריך יידע להמליץ לחניך על החרב הטובה ביותר בשבילו !!!

רכישת חרב מיד שניה אפשרית , אך שוב מומלץ לערב את המדריך. להביא את החרב למדריך שינסה אותה פיסית ,
יבדוק את מצבה , את האיזון שלה , ויחווה את דעתו. בחרב יד שניה חובה לבדוק גם את הסאיה לכל אורכה ולראות שהיא תקינה ואין לה סדקים. ( יתכן שתוך כדי אימונים הסאיה חטפה לחצים וסדקים  והיא בהליכי שבירה )

עיצוב החרב : יש דברים שניתן בהחלט להשאיר לשיקול דעתו של החניך כי הם קשורים לטעמו האישי של כל אחד
כגון : עיצוב הלהב ( Blade Hamon  )  , סוג וצורת הצובה ( TSUBA ) , סוג וצורת המנוקי ( MENUKI  ) ,
צבע השרוך ( SAGEO ) , צורת וצבע הסאיה ( SAYA ).

להלן קישור לאתר ביפן שדרכו אנו נוטים להזמין חרבות :

http://www.tozandoshop.com/Koto_Higo_Koshirae_Iaito_p/016-s113.htm

הערה :זה אינו האתר היחידי.  ישנם אתרים דומים באירופה ובארה"ב . עם האתר הזה יש לנו ניסיון טוב במשך שנים.

אשמח לענות על שאלות נוספות.