אחד הסרטונים האהובים עלי , בו מוצגת הדגמת קאטות בג'ו בפתיח לאליפות ישראל בשנת 2010 ע"י שני זוגות :
חגי וויטלי , וענבר ואנוכי.
בג'ודו ( JODO ) חייב להתקיים מעין דיאלוג \ "שיחה" בין החרב (הבוקן) לבין הג'ו ( המקל ).
האחראי למא - אי ( מרחק ) בקאטה הוא הבוקן. הבוקן יכול להתקרב עד הנקודה בה הוא יהיה מספיק
רחוק מהג'ו ( אורכו נטו : 128 ס"מ ), ומספיק קרוב ליריב על מנת לצאת להתקפה אפקטיבית .
התקפת החרב חייבת להיות מהירה , רצופה וחד משמעית.
הג'ו חייב להגיב בזמן המתאים ביותר ( תזמון \ טיימינג נכון ).ברוב המקרים ניתן לראות שהג'ו יוצא \ זז הצידה
ממסלול החיתוך של החרב. הג'ו בולם בהגנה לא את החרב עצמה ( הלהב ) אלא את ידו של יריבו האוחזת בחרב.
אין מפגש ישיר בין להב החרב למקל.
התקפות הג'ו מכוונות ברוב המקרים לראשו \ למפתח הלב של היריב ( נקודות תורפה ).
ישנם מספר תרגילים בהם הג'ו מסיט \ מעיף בהתקפה את החרב הצידה , ומונע מהיריב להגיע אליו עם החרב.
הג'ו חייב לעבוד ברוגע , ללא מאמץ , בלי "הקשחת" הגוף, עם תנועות ארוכות וגדולות, וכל הזמן להסתכל קדימה
ליריב.
אין מצב שבו הג'ו יכול "להרשות" לעצמו להסתכל לצדדים או על עצמו.
השליטה הטכנית שלו חייבת להיות ברמת על . אין לו זמן לחשוב. הוא מבין שחייו בסכנה.
בכלל לא "פשוט" לעמוד מול להב של חרב אמיתית.
ההחלטות של הג'ו גורליות מאד לגביו . מתי בדיוק להגן \לתקוף , באיזה תרגיל להגן ובאיזה לתקוף ?
בהחלט משימה לא פשוטה.
הוא מבין שהוא בנחיתות מול החרב. אסור לו לעשות טעויות שעלולות לעלות לו בחייו.
בסרטון הזה ענבר ואנוכי מדגימים 3 קאטות : קאסומי , מידרה דומה ו - ראן -אי .
להלן הסרטון מאליפות ישראל בג'ודו לשנת 2010 .
ענבר תוקף בחרב ( בוקן) ואני מולו בג'ו ( מקל ) :
http://www.youtube.com/watch?v=W_UOQe4WVI0&feature=related
חגי וויטלי , וענבר ואנוכי.
בג'ודו ( JODO ) חייב להתקיים מעין דיאלוג \ "שיחה" בין החרב (הבוקן) לבין הג'ו ( המקל ).
האחראי למא - אי ( מרחק ) בקאטה הוא הבוקן. הבוקן יכול להתקרב עד הנקודה בה הוא יהיה מספיק
רחוק מהג'ו ( אורכו נטו : 128 ס"מ ), ומספיק קרוב ליריב על מנת לצאת להתקפה אפקטיבית .
התקפת החרב חייבת להיות מהירה , רצופה וחד משמעית.
הג'ו חייב להגיב בזמן המתאים ביותר ( תזמון \ טיימינג נכון ).ברוב המקרים ניתן לראות שהג'ו יוצא \ זז הצידה
ממסלול החיתוך של החרב. הג'ו בולם בהגנה לא את החרב עצמה ( הלהב ) אלא את ידו של יריבו האוחזת בחרב.
אין מפגש ישיר בין להב החרב למקל.
התקפות הג'ו מכוונות ברוב המקרים לראשו \ למפתח הלב של היריב ( נקודות תורפה ).
ישנם מספר תרגילים בהם הג'ו מסיט \ מעיף בהתקפה את החרב הצידה , ומונע מהיריב להגיע אליו עם החרב.
הג'ו חייב לעבוד ברוגע , ללא מאמץ , בלי "הקשחת" הגוף, עם תנועות ארוכות וגדולות, וכל הזמן להסתכל קדימה
ליריב.
אין מצב שבו הג'ו יכול "להרשות" לעצמו להסתכל לצדדים או על עצמו.
השליטה הטכנית שלו חייבת להיות ברמת על . אין לו זמן לחשוב. הוא מבין שחייו בסכנה.
בכלל לא "פשוט" לעמוד מול להב של חרב אמיתית.
ההחלטות של הג'ו גורליות מאד לגביו . מתי בדיוק להגן \לתקוף , באיזה תרגיל להגן ובאיזה לתקוף ?
בהחלט משימה לא פשוטה.
הוא מבין שהוא בנחיתות מול החרב. אסור לו לעשות טעויות שעלולות לעלות לו בחייו.
בסרטון הזה ענבר ואנוכי מדגימים 3 קאטות : קאסומי , מידרה דומה ו - ראן -אי .
להלן הסרטון מאליפות ישראל בג'ודו לשנת 2010 .
ענבר תוקף בחרב ( בוקן) ואני מולו בג'ו ( מקל ) :
http://www.youtube.com/watch?v=W_UOQe4WVI0&feature=related
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה