ידידים רבים שואלים אותי כל פעם מחדש על החיתוך בחרב. "מה הבעיה ? מה כל כך מסובך"?- הם שואלים , ועונים לעצמם
את התשובה : "מרימים את החרב בשתי ידיים ועושים תנועה של חיתוך וזהו."
"ובכן, ( אני עונה תמיד ) אתם צודקים , יתכן ואין בעיה וזה בכלל לא מסובך - כל אחד יכול."
וכאן המקום להסביר מה משמעותו של החיתוך ומהו החיתוך הנכון \ האמיתי ?
אלו הם עשרת הכללים שאני מנסה לשמר אותם לעצמי :
הערה :
לפני שאסביר הייתי מבקש לסייג מעט את תשובתי. לא בדקתי כמובן את כל סוגי החיתוכים בשיטות אחרות באיאיי,
ובדברי אתייחס לשיטה בה אני מתאמן : MUSO SHINDEN RYU
ניקח לדוגמא את החיתוך הבסיסי הראשון הקרוי : Shomen - Giri. ובכן אציג כמה דגשים עיקריים :
1. האחיזה של ידית החרב-(הצוקא).
יש משמעות גדולה לאחיזה נכונה של החרב כאשר שתי האצבעות האחרונות של כל יד סוגרות ולוחצות על הצוקא.
ההרגשה המתלווית לאחיזה היא שכאילו סוחטים סמרטוט ריצפה . גם המרחק בין הידיים מוכתב ונעשה בצורה מסויימת.
( לא אוחזים בחרב כמו במקל בייסבול ).
2. "טעינת החיתוך" -
בשלבי הרמת החרב החרב לחיתוך מתבצע שלב הנקרא : "טעינת החיתוך". כל האנרגיה עולה מהבטן התחתונה
( מההארה ) ומתרכזת בחרב , מוכנה לפרוץ קדימה ולהשתחרר לכיוון היריב. חשוב לציין שבשלב הזה אין תחנות ביניים,
אין עצירות בדרך. מרגע שהאיידוקה החליט לחתוך- אין עצירה . החיתוך הוא ברצף מתמשך וחד משמעי !
3.בחיתוך הזה - יד שמאל היא היד החותכת !
אחיזת ידית החרב חייבת להיות חזקה מאד כולל הלחץ ע"י שתי האצבעות
הקטנות על מנת שהחרב לא "תרקוד- תעלה ותרד "בסיום החיתוך. ( אסור לחרב לזוז מ"מ בסיום החיתוך, ויש נקודה
מסויימת שאליה החרב חייבת להגיע )
4.שיא החיתוך-
שיא החיתוך כאן הוא בגובה הפנים של היריב ( הדמיוני העומד מולך ) - ולא למתה - כפי שנהוג לחשוב.
החיתוך "הסתיים" אחרי שהחרב עברה את גובה פני היריב והגרון. אחרי שיא החיתוך החרב תרד מעט באיטיות עד
לנקודה שאליה היא צריכה להגיע.
5.כוונות -
האיידוקה חייב להרגיש שמולו עומד יריב אמיתי וכוונתו היא לחתוך אותו באמת. הוא צריל לשדר את הכוונות בעיניים
שלו .
6. "נפילת החרב" -
צריך להקפיד כשהחרב למעלה שהיא לא "תיפול" אחורה , ושהצוקא תהיה מעל ראשו של האיידוקה. ( הוא צריך
לראות את קצה הצוקה קאשירה.
7. תנועה לפני החרב-
צריך להקפיד לא לנוע לחיתוך עם הגוף "לפני החרב". החרב "יוצאת" ראשונה לפני הגוף.
8. כוח -
החיתוך מתבצע באמצעות הידיים ( וצריך שיהיו חזקות ), אך אסור להפעיל כוח. לא "זורקים" את החרב בכוח.
לא מפעילים כוח בכלל בחיתוך. החיתוך לא מבוצע מהכתפיים ( למרות שהן "עובדות" ) אלא מהבטן.
תנועת הידיים בסיום החיתוך בצורה של התכנסות פנימה ( כאילו גב היד מופנה לריצפה )
הגוף חייב להישאר יציב ומאוזן אחרי החיתוך אך רגוע מאד.
9.נשימה נכונה -
בשלב החיתוך לא שואפים אוויר- רק פולטים . שאיפת האוויר מתבצעת קודם לכן ( שאיפת אוויר למילוי
חלל הבטן , בלי להעלות את החזה \הכתפיים למעלה ) - בשלב "טעינת" החיתוך.
10."זאנשין" -
ביצעת חיתוך אחד , בסיומו האיידוקה חייב להשאר בדריכות , בכוננות \ מוכנות לכל דבר אשר יצוץ בהמשך.
סיכום : באמת לא מסובך , וכל אחד יכול , רק לעבוד לפי הכללים.
.
את התשובה : "מרימים את החרב בשתי ידיים ועושים תנועה של חיתוך וזהו."
"ובכן, ( אני עונה תמיד ) אתם צודקים , יתכן ואין בעיה וזה בכלל לא מסובך - כל אחד יכול."
וכאן המקום להסביר מה משמעותו של החיתוך ומהו החיתוך הנכון \ האמיתי ?
אלו הם עשרת הכללים שאני מנסה לשמר אותם לעצמי :
הערה :
לפני שאסביר הייתי מבקש לסייג מעט את תשובתי. לא בדקתי כמובן את כל סוגי החיתוכים בשיטות אחרות באיאיי,
ובדברי אתייחס לשיטה בה אני מתאמן : MUSO SHINDEN RYU
ניקח לדוגמא את החיתוך הבסיסי הראשון הקרוי : Shomen - Giri. ובכן אציג כמה דגשים עיקריים :
1. האחיזה של ידית החרב-(הצוקא).
יש משמעות גדולה לאחיזה נכונה של החרב כאשר שתי האצבעות האחרונות של כל יד סוגרות ולוחצות על הצוקא.
ההרגשה המתלווית לאחיזה היא שכאילו סוחטים סמרטוט ריצפה . גם המרחק בין הידיים מוכתב ונעשה בצורה מסויימת.
( לא אוחזים בחרב כמו במקל בייסבול ).
2. "טעינת החיתוך" -
בשלבי הרמת החרב החרב לחיתוך מתבצע שלב הנקרא : "טעינת החיתוך". כל האנרגיה עולה מהבטן התחתונה
( מההארה ) ומתרכזת בחרב , מוכנה לפרוץ קדימה ולהשתחרר לכיוון היריב. חשוב לציין שבשלב הזה אין תחנות ביניים,
אין עצירות בדרך. מרגע שהאיידוקה החליט לחתוך- אין עצירה . החיתוך הוא ברצף מתמשך וחד משמעי !
3.בחיתוך הזה - יד שמאל היא היד החותכת !
אחיזת ידית החרב חייבת להיות חזקה מאד כולל הלחץ ע"י שתי האצבעות
הקטנות על מנת שהחרב לא "תרקוד- תעלה ותרד "בסיום החיתוך. ( אסור לחרב לזוז מ"מ בסיום החיתוך, ויש נקודה
מסויימת שאליה החרב חייבת להגיע )
4.שיא החיתוך-
שיא החיתוך כאן הוא בגובה הפנים של היריב ( הדמיוני העומד מולך ) - ולא למתה - כפי שנהוג לחשוב.
החיתוך "הסתיים" אחרי שהחרב עברה את גובה פני היריב והגרון. אחרי שיא החיתוך החרב תרד מעט באיטיות עד
לנקודה שאליה היא צריכה להגיע.
5.כוונות -
האיידוקה חייב להרגיש שמולו עומד יריב אמיתי וכוונתו היא לחתוך אותו באמת. הוא צריל לשדר את הכוונות בעיניים
שלו .
6. "נפילת החרב" -
צריך להקפיד כשהחרב למעלה שהיא לא "תיפול" אחורה , ושהצוקא תהיה מעל ראשו של האיידוקה. ( הוא צריך
לראות את קצה הצוקה קאשירה.
7. תנועה לפני החרב-
צריך להקפיד לא לנוע לחיתוך עם הגוף "לפני החרב". החרב "יוצאת" ראשונה לפני הגוף.
8. כוח -
החיתוך מתבצע באמצעות הידיים ( וצריך שיהיו חזקות ), אך אסור להפעיל כוח. לא "זורקים" את החרב בכוח.
לא מפעילים כוח בכלל בחיתוך. החיתוך לא מבוצע מהכתפיים ( למרות שהן "עובדות" ) אלא מהבטן.
תנועת הידיים בסיום החיתוך בצורה של התכנסות פנימה ( כאילו גב היד מופנה לריצפה )
הגוף חייב להישאר יציב ומאוזן אחרי החיתוך אך רגוע מאד.
9.נשימה נכונה -
בשלב החיתוך לא שואפים אוויר- רק פולטים . שאיפת האוויר מתבצעת קודם לכן ( שאיפת אוויר למילוי
חלל הבטן , בלי להעלות את החזה \הכתפיים למעלה ) - בשלב "טעינת" החיתוך.
10."זאנשין" -
ביצעת חיתוך אחד , בסיומו האיידוקה חייב להשאר בדריכות , בכוננות \ מוכנות לכל דבר אשר יצוץ בהמשך.
סיכום : באמת לא מסובך , וכל אחד יכול , רק לעבוד לפי הכללים.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה