ציטוט ומחשבה

" אחת התכונות המהותיות ביותר של הירייה בקשת ושל שאר האומנויות המקובלות ביפן, וכפי הנראה גם בארצות אחרות
במזרח הרחוק, שאין היא משרתת כל תכלית,ואינה מיועדת אפילו לגרימת הנאה אסתטית,אלא להכשרת התודעה להיות
במגע עם המציאות הקיימת. על כן אין יורים בקשת כדי לקלוע למטרה, ואין מניפים חרב כדי להביס את היריב.
אין הרקדן רוקד רק כדי לבצע תנועות קצביות של הגוף, אלא בראש ובראשונה לשם תיאום הרמוני בין התודעה
ללא מודע.  אין די במיומנות טכנית כדי להגיע לשליטה מלאה בירייה בקשת. אדם חייב להתעלות על הטכניקה, עד שיכולתו
תהיה אומנות ללא אומנות הצומחת מן הלא מודע." ( סוף ציטוט )
הקטע לקוח מתוך ההקדמה לספרו של אויגן הריגל : זן באומנות הקשת.
משהתוודתי אליו בפעם הראשונה ברגע הראשון לא הבנתי על מה הוא מדבר.
מה זאת אומרת, אין יורים בקשת כדי לקלוע למטרה . והאם החרב לא נועדה לחסל את היריב ? אז למה אני משקיע שנים
בלימוד ושינון החיתוך הנכון מול יריב דמיוני אם הוא לא קיים וזאת לא התכלית.
אחרי הקדמה כזו יבואו כמה קוראים וישאלו מי המציא את הבן אדם ההזוי הזה ? על מה הוא מדבר ? עוד אחד שכתב
פילוסופיה בגרוש . הרי ברור שהקשת הומצאה כדי לקלוע עם החץ למטרה , עשו את זה במלחמות במשך אלפי שנים .
על מה הוא מדבר ?
המשכתי לקרוא ולאט לאט התחלתי להבין.