אפתח בהצהרת כוונות קטנה. לא התאמנתי בכל אומנויות הלחימה ואף איני מכיר את כולן. ההתיחסות שלי ברשומה זו
מתייחסת אך ורק לאומנויות שבהן עסקתי במהלך חיי.
בקרב רבים מהדוג'ואים הרבים לג'ודו ( JUDO ) , ג'ודו ( JODO ) , קנדו , איאיידו , קיודו , ( ועוד ) נשמעות באופן שכיח למדי הצעקות של הסנסאי : " תשתחרר", תרפה , אתה קשה מדי ..."
למושג הזה :" שחרור" יש שתי משמעויות עיקריות :
א. הקשר העמוק לפילוסופייה הנמצאת במושג : "זן". אומנויות לחימה אלו ( שהזכרתי לעיל ) פנו ל"זן" - לצורך האימון הנפשי של העוסקים בהן. במשפט אחד אומר כך : אחד הרעיונות המרכזיים ב"זן" הוא שקיומו של "האני" שאנו מאמינים שנמצא בנו בחיי היום יום הוא אשליה. לפיכך - כל הכמיהות, הרצונות הקשורים באותו "אני מדומה" גם הן אשליה.
ה"אני " האמיתי שלנו מתגלה כאשר מיטשטש ה"אני" המפותח פחות. ובשפת היום יום ההסבר הוא די פשוט :
ה"אני" האמיתי שלך צריך להיות מנותק מה"אני המזויף" שכולל תכונות כמו : גאווה, שחצנות, חמדנות , תאווה , תהילה
והרשימה עוד ארוכה. כל אלו הן מכשול אמיתי בדרך להשגת המטרה \ הנצחון בקרב. ה"אני המזויף" מכיל את אותן
תכונות שהזכרתי כאן והוא גורם לך להתרכז בטפל ולא בעיקר.
באיאיידו - אתה , החרב והמטרה( היריב ) - אחד הם. בקיודו : אתה ,הקשת והמטרה - אחד הם.
כאן נכנס גם לתמונה המושג : MUGA MUSHIN - לפעול ללא מחשבה.
אתה חייב להתנתק בראש מכל מחשבה ולהתרכז רק ביריב . אל תחשוב אפילו מאין הוא יתקוף ? מה יקרה אם הוא יתקוף
מכאן \ משם ? האם להגיב כך \ אחרת ? אתה צריך לפעול ספונטנית ( אינסטיקטיבית ) ולהגיב במיומנות הטכנית
המכסימאלית שתרגלת כל השנים.
ב. השחרור הפיסי - כבר ציינתי באחת הרשימות הקודמות , שבאיאיידו ובג'ודו ( לדוגמא ) יש לעבוד ללא כוח.
צריך לעבוד משוחרר פיסית . ברגע שעובדים עם כוח אנו מקובעים ו"קשים". התגובה שלנו איטית יותר ולעיתים
יקח זמן רב יותר לתקוף שוב. יריב טוב ינצל זאת ונפסיד בקרב. ברגע שאני משוחרר שניה אחרי ההטלה בג'ודו, או
ההתקפה בחיתוך עם החרב, קל יהיה לי מאותו מצב משוחרר לעבור במהירות שיא למצב אחר.
ברגע שהגעת לרמה הגבוהה ביותר בלימוד אומנות הלחימה שלך, והוסרו כל ה"חסמים" שהזכרתי לעיל, תתבצע ההטלה
המושלמת בג'ודו ( JUDO ) , היריה המושלמת בקשת ( " זה " - ירה - ראה אויגן הריגל ) והחיתוך בחרב נחתך בצורה
מושלמת ומרהיבה .
מתייחסת אך ורק לאומנויות שבהן עסקתי במהלך חיי.
בקרב רבים מהדוג'ואים הרבים לג'ודו ( JUDO ) , ג'ודו ( JODO ) , קנדו , איאיידו , קיודו , ( ועוד ) נשמעות באופן שכיח למדי הצעקות של הסנסאי : " תשתחרר", תרפה , אתה קשה מדי ..."
למושג הזה :" שחרור" יש שתי משמעויות עיקריות :
א. הקשר העמוק לפילוסופייה הנמצאת במושג : "זן". אומנויות לחימה אלו ( שהזכרתי לעיל ) פנו ל"זן" - לצורך האימון הנפשי של העוסקים בהן. במשפט אחד אומר כך : אחד הרעיונות המרכזיים ב"זן" הוא שקיומו של "האני" שאנו מאמינים שנמצא בנו בחיי היום יום הוא אשליה. לפיכך - כל הכמיהות, הרצונות הקשורים באותו "אני מדומה" גם הן אשליה.
ה"אני " האמיתי שלנו מתגלה כאשר מיטשטש ה"אני" המפותח פחות. ובשפת היום יום ההסבר הוא די פשוט :
ה"אני" האמיתי שלך צריך להיות מנותק מה"אני המזויף" שכולל תכונות כמו : גאווה, שחצנות, חמדנות , תאווה , תהילה
והרשימה עוד ארוכה. כל אלו הן מכשול אמיתי בדרך להשגת המטרה \ הנצחון בקרב. ה"אני המזויף" מכיל את אותן
תכונות שהזכרתי כאן והוא גורם לך להתרכז בטפל ולא בעיקר.
באיאיידו - אתה , החרב והמטרה( היריב ) - אחד הם. בקיודו : אתה ,הקשת והמטרה - אחד הם.
כאן נכנס גם לתמונה המושג : MUGA MUSHIN - לפעול ללא מחשבה.
אתה חייב להתנתק בראש מכל מחשבה ולהתרכז רק ביריב . אל תחשוב אפילו מאין הוא יתקוף ? מה יקרה אם הוא יתקוף
מכאן \ משם ? האם להגיב כך \ אחרת ? אתה צריך לפעול ספונטנית ( אינסטיקטיבית ) ולהגיב במיומנות הטכנית
המכסימאלית שתרגלת כל השנים.
ב. השחרור הפיסי - כבר ציינתי באחת הרשימות הקודמות , שבאיאיידו ובג'ודו ( לדוגמא ) יש לעבוד ללא כוח.
צריך לעבוד משוחרר פיסית . ברגע שעובדים עם כוח אנו מקובעים ו"קשים". התגובה שלנו איטית יותר ולעיתים
יקח זמן רב יותר לתקוף שוב. יריב טוב ינצל זאת ונפסיד בקרב. ברגע שאני משוחרר שניה אחרי ההטלה בג'ודו, או
ההתקפה בחיתוך עם החרב, קל יהיה לי מאותו מצב משוחרר לעבור במהירות שיא למצב אחר.
ברגע שהגעת לרמה הגבוהה ביותר בלימוד אומנות הלחימה שלך, והוסרו כל ה"חסמים" שהזכרתי לעיל, תתבצע ההטלה
המושלמת בג'ודו ( JUDO ) , היריה המושלמת בקשת ( " זה " - ירה - ראה אויגן הריגל ) והחיתוך בחרב נחתך בצורה
מושלמת ומרהיבה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה