תודעת הלוחם בזמן קרב
הזן היה יותר מאשר בסיס פילוסופי ומוראלי בעבור לוחמי החרב. הוא שימש גם כמדריך לדרך שבא צריך להלחם ולהתאמן.
טקואן סוהו היה נזיר זן במאות ה-16 וה-17, הוא שימש כיועץ למספר לוחמים דגולים של התקופה, ביניהם מיאמוטו מוסשי ויגיו מוננורי. במכתב שכתב ליגיו מוננורי, טוען טקואן כי לוחם החרב, כמו איש הזן, מצוי במצוקה שנובעת מעצירה של התודעה . בדוגמה יפה, הוא מסביר כיצד כאשר הוא מסתכל על עץ ורואה עלה ששינה את ציבעו, ההתמקדות בעלה האחד הזה, אינה מאפשרת לו לראות את שאר העץ.
אותה הבעיה קיימת בפני לוחם החרב, הוא אינו יכול לאפשר לתודעתו לעצור בפרט מסוים ביריב, בין עם זה הרגליים, הידים, הפנים או אפילו החרב. "לא משנה היכן תשים אותה, אם תשים את התודעה במקום אחד... אם לא תשים אותה בשום מקום, היא תלך לכל חלקי גופך ותתפשט בכולו...אם התודעה נעה ברחבי הגוף, כשהיד נקראת לפעולה צריך להשתמש בתודעה שביד. כשהרגל נקראת לפעולה צריך להשתמש בתודעה שברגל...המאמץ לא לעצור את התודעה במקום אחד – זאת משמעת...אין-מחשבה זה אותו הדבר כמו תודעה נכונה" (טקואן, 30-32).
לפי טקואן, אופן המחשבה הנכון ללוחם החרב, הוא בלא מחשבה- Muga - Mushin . הוא טוען שרק בצורה זאת יכול לוחם החרב להגיב בצורה נכונה. כאשר הוא אינו פועל ב"לא מחשבה" הרי שהוא יהיה מרוכז מדי בפרטים כגון תנועת היריב, הבעת פני היריב ,תנועת החרב שלו או התנועה שלו עצמו, מכדי להיות מסוגל לפעול ללא עצירה .
לוחם החרב מחפש עצירה כזאת אצל יריבו ומנצל אותה כנקודת תורפה. בלא מחשבה, הוא ביטוי שאנו מוצאים בהנחיות זן לכל אחד של מורה הזן דוגן, "עכשיו שבו דמומים וחשבו על לא לחשוב. איך חושבים על לא לחשוב? בלא מחשבה." (רז, 97). "אולי אפשר לראות במושג זה גלגול של מושג הריקות שהוא ההוויה של מעבר, או לפני, היות ניגודים ודיכוטומיות בתודעתינו." (שם, 91). שוב חזרנו לאותו הדבר שדיברנו עליו בעניין החיים והמוות והוא העליה מעבר לדכוטומיות שבתודעה.
עצירה זאת של התודעה או המחשבה היא תוצאה של הידע וההבחנות שלנו על העולם. לראות את העולם ללא ההבחנות ולא דרך מסך של ידע, היא הדרך הנכונה. זאת היא תודעת המתחיל (Shoshin) שהזן מדבר עליה. זאת היא ההבחנה שהשלב האחרון בדרך אל ההתעוררות נמצא ממש ליד השלב הראשון של המתחיל שאינו יודע דבר, וחוסר הידיעה שלו היא חוזקו הגדול ביותר.
הזן היה יותר מאשר בסיס פילוסופי ומוראלי בעבור לוחמי החרב. הוא שימש גם כמדריך לדרך שבא צריך להלחם ולהתאמן.
טקואן סוהו היה נזיר זן במאות ה-16 וה-17, הוא שימש כיועץ למספר לוחמים דגולים של התקופה, ביניהם מיאמוטו מוסשי ויגיו מוננורי. במכתב שכתב ליגיו מוננורי, טוען טקואן כי לוחם החרב, כמו איש הזן, מצוי במצוקה שנובעת מעצירה של התודעה . בדוגמה יפה, הוא מסביר כיצד כאשר הוא מסתכל על עץ ורואה עלה ששינה את ציבעו, ההתמקדות בעלה האחד הזה, אינה מאפשרת לו לראות את שאר העץ.
אותה הבעיה קיימת בפני לוחם החרב, הוא אינו יכול לאפשר לתודעתו לעצור בפרט מסוים ביריב, בין עם זה הרגליים, הידים, הפנים או אפילו החרב. "לא משנה היכן תשים אותה, אם תשים את התודעה במקום אחד... אם לא תשים אותה בשום מקום, היא תלך לכל חלקי גופך ותתפשט בכולו...אם התודעה נעה ברחבי הגוף, כשהיד נקראת לפעולה צריך להשתמש בתודעה שביד. כשהרגל נקראת לפעולה צריך להשתמש בתודעה שברגל...המאמץ לא לעצור את התודעה במקום אחד – זאת משמעת...אין-מחשבה זה אותו הדבר כמו תודעה נכונה" (טקואן, 30-32).
לפי טקואן, אופן המחשבה הנכון ללוחם החרב, הוא בלא מחשבה- Muga - Mushin . הוא טוען שרק בצורה זאת יכול לוחם החרב להגיב בצורה נכונה. כאשר הוא אינו פועל ב"לא מחשבה" הרי שהוא יהיה מרוכז מדי בפרטים כגון תנועת היריב, הבעת פני היריב ,תנועת החרב שלו או התנועה שלו עצמו, מכדי להיות מסוגל לפעול ללא עצירה .
לוחם החרב מחפש עצירה כזאת אצל יריבו ומנצל אותה כנקודת תורפה. בלא מחשבה, הוא ביטוי שאנו מוצאים בהנחיות זן לכל אחד של מורה הזן דוגן, "עכשיו שבו דמומים וחשבו על לא לחשוב. איך חושבים על לא לחשוב? בלא מחשבה." (רז, 97). "אולי אפשר לראות במושג זה גלגול של מושג הריקות שהוא ההוויה של מעבר, או לפני, היות ניגודים ודיכוטומיות בתודעתינו." (שם, 91). שוב חזרנו לאותו הדבר שדיברנו עליו בעניין החיים והמוות והוא העליה מעבר לדכוטומיות שבתודעה.
עצירה זאת של התודעה או המחשבה היא תוצאה של הידע וההבחנות שלנו על העולם. לראות את העולם ללא ההבחנות ולא דרך מסך של ידע, היא הדרך הנכונה. זאת היא תודעת המתחיל (Shoshin) שהזן מדבר עליה. זאת היא ההבחנה שהשלב האחרון בדרך אל ההתעוררות נמצא ממש ליד השלב הראשון של המתחיל שאינו יודע דבר, וחוסר הידיעה שלו היא חוזקו הגדול ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה