נושא שליפת החרב באיאיידו הוא אחד הנושאים החשובים ביותר באומנות לחימה זו .
צריך להבין שבעבר בקרבות אמיתיים לחיים ולמוות, שבריר של שנייה או שינוי זעיר בתנוחת החרב או זווית החיתוך יצרו את ההבדל בין חיים ומוות. . שליפת החרב במהירות ודיוק רב בחיתוך - היו תנאי בל יעבור להישרדות הלוחם.
ראוי לציין כי החרבות היו חדות כתער. נגיעה בהן יצרה חתך עמוק, ועל אחת כמה וכמה – חיתוך מכוון.
ברשומה הקודמת הזכרתי ששליפת החרב מבוצעת בתהליך הקרוי : ג'ו - הא - קיו (לאט, בינוני ומהר). בשלב המקדים, מציג האיאיידוקה (תלמיד האיאיידו) בפני היריב מצג נפש-גוף לאמור: "אם לא תפסיק את תנועתך וכוונתך לשלוף - אני אמשיך בדרך זו". השליפה הראשונית והאיטית של החרב מעבירה מסר זה.
גישה נפשית זו של האיאיידוקה צריכה לשקף כוונה זאת דרך קשר העין, השקט הנפשי והכוונה הברורה. האיאיידוקה מעביר מסר ליריבו: "הנה אני בא. עצור עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. איני רוצה לחתוך, באמת איני רוצה לחתוך". זוהי נוכחות ישירה של נפש- גוף המוצגת ומשודרת דרך הדמיה של פעולות היריב וכוונותיו. היריב אינו מפסיק את כוונותיו, לכן אנו ממשיכים להגביר את מהירות השליפה שלנו, וכוח כוונתנו ככל שהתהליך מתקדם לקראת הרגע של מחויבות מלאה לפעולה, הנקודה ממנה אין חזרה. הלהב כעת מוכן לשיגור, חותך באופן חלק וחזק והכי חשוב - חד משמעי !!!
התהליך מתחיל בעמידה רגועה, בכניסה לזאנשין , בדריכות , העיניים מופנות ליריב ( לא חודרות מדי אלא "משקיפות"
לכיוון היריב - קולטות את היריב וסביבתו ).
לוקחים שתיים שלוש נשימות ( בשאיפה לא להרים את בית החזה והכתפיים ) , ידיים צמודות לגוף ניגשות לצוקא תופסות אותה כשאגודל יד שמאל דוחף מעט את הצובה. ( זהו ה"טריגר" לתחילת השליפה )
השלב הבא הסאיה "הולכת"אחורה בעזרתה של יד שמאל, תוך כדי הטיית\ השכבת החרב והוצאתה החוצה.
החרב יוצאת בקצב בינוני מתגבר עד השלב בו היא עוזבת את הסאיה ומתבצע חיתוך ביד ימין - תוך דגש על חיתוך אחיד
וחד משמעי - ללא שבירת המרפק ( חיתוך בשני חלקים ).
תוך כדי שליפת החרב מבוצע הליך של "טעינת החיתוך" מההארה ( הבטן התחתונה ) , קרי צבירת אנרגיה ( "קי" ) ,
ושיחרורה עם השלמת החיתוך.
מעט לפני סיום החיתוך האופקי ( במקרה הזה ) מורחקת הסאיה למצב של סאיה " ביקי " ( איזון \ יציבות וריכוז כל האנרגיה קדימה ).
נשמע מאד פשוט בתיאוריה אך גם לאחר שנים של אימון עדיין יש מה לשפר ולתקן בתרגיל אחד בודד.
כנראה שיעברו עוד שנים רבות עד שנתקרב לשלמות ( אם בכלל )
צריך להבין שבעבר בקרבות אמיתיים לחיים ולמוות, שבריר של שנייה או שינוי זעיר בתנוחת החרב או זווית החיתוך יצרו את ההבדל בין חיים ומוות. . שליפת החרב במהירות ודיוק רב בחיתוך - היו תנאי בל יעבור להישרדות הלוחם.
ראוי לציין כי החרבות היו חדות כתער. נגיעה בהן יצרה חתך עמוק, ועל אחת כמה וכמה – חיתוך מכוון.
ברשומה הקודמת הזכרתי ששליפת החרב מבוצעת בתהליך הקרוי : ג'ו - הא - קיו (לאט, בינוני ומהר). בשלב המקדים, מציג האיאיידוקה (תלמיד האיאיידו) בפני היריב מצג נפש-גוף לאמור: "אם לא תפסיק את תנועתך וכוונתך לשלוף - אני אמשיך בדרך זו". השליפה הראשונית והאיטית של החרב מעבירה מסר זה.
גישה נפשית זו של האיאיידוקה צריכה לשקף כוונה זאת דרך קשר העין, השקט הנפשי והכוונה הברורה. האיאיידוקה מעביר מסר ליריבו: "הנה אני בא. עצור עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. איני רוצה לחתוך, באמת איני רוצה לחתוך". זוהי נוכחות ישירה של נפש- גוף המוצגת ומשודרת דרך הדמיה של פעולות היריב וכוונותיו. היריב אינו מפסיק את כוונותיו, לכן אנו ממשיכים להגביר את מהירות השליפה שלנו, וכוח כוונתנו ככל שהתהליך מתקדם לקראת הרגע של מחויבות מלאה לפעולה, הנקודה ממנה אין חזרה. הלהב כעת מוכן לשיגור, חותך באופן חלק וחזק והכי חשוב - חד משמעי !!!
התהליך מתחיל בעמידה רגועה, בכניסה לזאנשין , בדריכות , העיניים מופנות ליריב ( לא חודרות מדי אלא "משקיפות"
לכיוון היריב - קולטות את היריב וסביבתו ).
לוקחים שתיים שלוש נשימות ( בשאיפה לא להרים את בית החזה והכתפיים ) , ידיים צמודות לגוף ניגשות לצוקא תופסות אותה כשאגודל יד שמאל דוחף מעט את הצובה. ( זהו ה"טריגר" לתחילת השליפה )
השלב הבא הסאיה "הולכת"אחורה בעזרתה של יד שמאל, תוך כדי הטיית\ השכבת החרב והוצאתה החוצה.
החרב יוצאת בקצב בינוני מתגבר עד השלב בו היא עוזבת את הסאיה ומתבצע חיתוך ביד ימין - תוך דגש על חיתוך אחיד
וחד משמעי - ללא שבירת המרפק ( חיתוך בשני חלקים ).
תוך כדי שליפת החרב מבוצע הליך של "טעינת החיתוך" מההארה ( הבטן התחתונה ) , קרי צבירת אנרגיה ( "קי" ) ,
ושיחרורה עם השלמת החיתוך.
מעט לפני סיום החיתוך האופקי ( במקרה הזה ) מורחקת הסאיה למצב של סאיה " ביקי " ( איזון \ יציבות וריכוז כל האנרגיה קדימה ).
נשמע מאד פשוט בתיאוריה אך גם לאחר שנים של אימון עדיין יש מה לשפר ולתקן בתרגיל אחד בודד.
כנראה שיעברו עוד שנים רבות עד שנתקרב לשלמות ( אם בכלל )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה